ביירות-קפריסין-ירושלים

בזמן שבישראל נאבקים על הזכות לחופש בחירה בנישואים, נראה שבנושא הזה יש לנו הרבה יותר במשותף ממה שרבים יודעים, עם שכנינו מצפון. בלבנון מתקיים כבר שנים מאבק לנישואים אזרחיים ויוזמות אזרחיות אפילו העלו תוצאות מעניינות בשנים האחרונות. רועי קייס, הכתב לענייני ערבים באתר Ynet, על הקוים למאבק הלבנוני שמרגישים מוכרים באופן יוצא דופן.

רועי קייס16.08.15

לבנון היא כבר מזמן לא רק ארץ הארזים, אלא בעיקר ארץ המשברים. אולם למרות הבעיות הייחודיות של המדינה המקוטבת כל כך מבחינה עדתית ופוליטית, ניכר שיש לא מעט קווי דמיון בינינו לבין הציבור הלבנוני מבחינת הסוגיות שמטרידות את מנוחתנו. אחת מאותן סוגיות שמדי כמה חודשים 'מפציעה מחדש' לתודעה היא סוגיית הנישואים האזרחיים, הנפיצה כל כך.

 

 

"לכו להינשא בקפריסין" היא המנטרה שהשמיע בחודשים האחרונים שר הפנים הלבנוני, נוהאד אל-משנוק, אל מול עשרות זוגות מעדות שונות שממתינים בכיליון עיניים לאישור נישואיהם על אדמת לבנון על ידי משרד הפנים הלבנוני, אך לשווא. לבנון מכירה סך הכל ב-18 עדות דתיות במדינה ואינה מטילה וטו על נישואים אזרחיים, זאת בתנאי שהם מתקיימים מחוץ למדינה.

ביירות-קפריסין-ירושליםצילום מסך מתוך אתר doualia בדיווח על החתונה ההמונית ב-2010 בבירות- http://goo.gl/YvSWcM

ב-7 במאי 2013 התרחש אירוע מכונן בלבנון שהצית את הדמיון של המתיימרים לבוא בברית הנישואים האזרחיים על אדמת ארץ הארזים. נידאל דרוויש הסוני וחולוד סכרייה השיעית הגיעו לרשות האוכלוסין של העיירה אל-הרמל בבקעת הלבנון ועשו היסטוריה כשנרשמו רשמית וסופית כזוג הראשון שבא בברית הנישואים האזרחיים על אדמת לבנון. איך הם הצליחו לעשות את אותה היסטוריה? בעיקר בגלל פרצה בירוקרטית בחוק הלבנוני. עורך דין בשם טלאל אל-חוסייני הצליח להוכיח כי ניתן להשלים את הנישואים האזרחיים במסגרת החוק הלבנוני, זאת בהסתמך על צו שהוציא הנציב העליון בלבנון בשנת 1936 בזמן המנדט הצרפתי שלפיו אנשים שלא משתייכים לשום עדה בלבנון (חסרי דת) יכולים לבוא בברית הנישואים האזרחיים.

 

 

על כן החליט הזוג הלבנוני פורץ הדרך למחוק את עדתם מהמסמכים הרשמיים (בברכת בני משפחותיהם). אקט שאפשר להם להינשא באופן תקדימי בהתאם לקוד האזרחי על אדמת לבנון. שר הפנים דאז, מרוואן שרבל, אישר את הנישואים שהפכו לשיחת היום בזמנו. גם נשיא לבנון הנוצרי, מישל סלימאן, בירך בזמנו על הצעד הלא שגרתי של הזוג ואף קרא לחוקק חוק רשמי בלבנון שיעגן את סוגיית הנישואים האזרחיים. חשוב לציין כי מעבר המאבק על חופש הבחירה של האזרח הקטן יש גם אלמנט כספי שכן מסע הנישואים האזרחיים של הלבנונים בקפריסין, יוון, טורקיה ומדינות אחרות מצריך מהם הוצאות לא מבוטלות.

 

 

באופן די צפוי אחרי התקדים שיצר הזוג המדובר, החליטו זוגות אחרים גם כן ללכת בדרכם ומחקו את העדה מפרטי הזיהוי שלהם כדי שיוכלו לבוא בברית הנישואים האזרחיים בלבנון. כמה מהם הצליחו לנצל את הפרצה וקיבלו את אישור משרד הפנים הלבנוני בזמנו. אולם כאן נגמר תור הזהב של אותם זוגות שעשרות מהם לא קיבלו את האישור המיוחל משר הפנים הנוכחי שעומד בלב הביקורת מצד התומכים בסוגיה. המשמעות מבחינה פרקטית מעבר לכך שאין גושפנקה רשמית לאותם נישואים היא שילדיהם של מי שנישאו אזרחית וטרם קיבלו את ברכת משרד הפנים לא נהנים מהזכויות של ילדים להורים לבנונים שנישאו כמו שנהוג, קרי בהתאם לקוד הדתי.

 

 

ואם בדת עסקינן אז נראה שבדומה לאצלנו גם שם מדובר בסיפור די דומה. כדי להבין זאת כדאי לחזור לשנת 1998 עת נשיא לבנון דאז, אליאס הראווי, ניסה לעגן בחוק את הנישואים האזרחיים, אולם הצעת החוק שקידם לא אושרה בפרלמנט בגלל קמפיין חריף שהופנה נגדו בייחוד מצד אנשי הדת במדינה. בשנת 1999 היה זה ראש ממשלת לבנון הנרצח, רפיק אל-חרירי, שחרף אישורה של הצעת החוק בממשלת לבנון החליט שלא להגיש אותו לאישור הפרלמנט כיוון ש"התנאים בלבנון כרגע לא מאפשרים זאת". תירוץ שנכון לכל זמן.

 

 

גם ב-2013 עת אושרו הנישואים האזרחיים הראשונים על אדמת לבנון נשמעה תרעומת רבה בקרב אנשי הדת במדינה והמופתי בפרט, מוחמד רשיד אל-קבאני, שהבהיר כי כל בכיר שלטוני שיעגן בחוק את הנישואים האזרחיים כבר לא משתייך לדת האיסלאם והוא לא ייקבר בהתאם לקוד האיסלאמי. ואם זה לא מספיק כדי להבין עד כמה ההתנגדות של אנשי הדת בלבנון מהותית אפשר לצטט את התגובה של גוף חכמי הדת המוסלמים (מהעדה הסונית) שמחו בתוקף על הצהרותיו של שר הפנים הלבנוני הנוכחי, נוהד אל-משנוק, שהביע עקרונית תמיכה בנישואים אזרחיים, "סוגיה שאינה עולה בקנה אחד עם הקוראן ועם נוסח החוקה הלבנונית".

 

 

למרבה האירוניה, מדובר באותו שר פנים שמושמץ על ידי אלה שתומכים בנושא ושהסביר למוחים נגדו בחודשים האחרונים כי ללא חקיקה בפרלמנט הלבנוני בנושא הנישואים האזרחיים, הוא לא יכיר בנישואים שלהם על אדמת לבנון. ואם הפרלמנט הלבנוני הוא הכתובת אז נראה שמצבם של אותם זוגות בכי רע. אותו פרלמנט שבמשך יותר משנה לא מצליח לבחור נשיא חדש ושלא מצליח להעביר שום חקיקה משמעותית במדינה בשל הקיפאון הפוליטי והמחלוקות הקשות בין מחנה ה-14 במרץ המתנגד לחיזבאללה לבין מחנה ה-8 במרץ התומך בחיזבאללה.

 

 

כשמחברים את המציאות הנוכחית בלבנון (ממשלה שלא מצליחה לפנות את הזבל מהרחובות ולספק חשמל סדיר לאזרחים וזליגת המשבר מסוריה אל תוך הגבולות הלבנוניים), את אוזלת ידם של הפוליטיקאים ואת קשיות העורף של אנשי הדת בנושא משלל העדות, נראה שהדרך לחקיקה מסודרת של נישואים אזרחיים בלבנון ארוכה מאוד, בדומה למצב אצלנו בישראל. כבר משנת 1960 התחילו בלבנון השסועה לקרוא לעגן את הנישואים האזרחיים בחוק ונראה שהתומכים בכך ימשיכו לעשות זאת גם בשנת 2015 והלאה.

 

 

השנה שודרה בלבנון בחג הרמדאן הסדרה 'אחמד וכריסטינה' שמגוללת את סיפורם של מוסלמי ונוצרייה שמנסים לשבור את המוסכמות החברתיות שלא מתירות יחסים בין עדתיים בשנות ה-60 של המאה ה-20 ולממש את אהבתם. המוסכמות האלה פחות או יותר תקפות גם נכון לימינו. לכל עדה יש את ההתניות שלה לגבי נישואים מעורבבים בלבנון ומהמדינה כרגע לא תבוא הישועה.

 

---

 

רוצים להתחתן בלי לעבור ברבנות?
רוצות טקס יהודי חילוני לפי אורחות חייכן?
 
תתחתנו נכון, תתחתנו איך שאתם רוצים.

 

הוספת תגובה
שם:
נושא:
תגובה:
>>
כל התגובות
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים כנס התעוררות - אשדוד 27.7.17כנס התעוררות - אשדוד 27.7.17הקליקו להרשמה לתכנית תשתיתהקליקו להרשמה לתכנית תשתיתעוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר