המידע המלא - דת ומדינה בישראל 2015

גירושים בישראל

עו"ד חגי קלעי

 

גירושים- כיצד מפרקים את קשר הנישואים בישראל?

סיום נישואים כולל שני רכיבים מרכזיים – שינוי סטטוס מנשוי לגרוש, והסדרת העניינים הנלווים לגירושים בהם רכוש ומשמרות. היחס לשני הרכיבים בדין הישראלי שונה.

שינוי סטטוס - בכל הנוגע לשינוי הסטטוס, הסמכות הבלעדית לדון בבקשה לגירושים נתונה לבית הדין הדתי עבור כל אדם נשוי שאינו חסר דת, וכל זמן ששני בני הזוג משתייכים לאותה הדת. המשמעות היא שגם מי שנישא בחו"ל יחויב בסיום הנישואים על ידי הערכאה הדתית.

עבור זוגות אשר נישאו בחו"ל או בכל דרך אחרת, ואשר אינם בני אותה הדת, או שנישואיהם אינם מוכרים על ידי הערכאה הדתית, או, אם מדובר בבני זוג שאינם יהודים, אין לשום ערכאה דתית בישראל הסמכות לסיים את הנישואים, ניתן לקיים הליך של התרת נישואים.[1] אם אחד מבני הזוג משתייך לקהילה דתית מוכרת בישראל, נדרש על מנת לבצע את הליך התרת הנישואים היתר של ערכאת השיפוט הדתית הרלבנטית, המצהיר כי על פי הדת אין צורך בביצוע גירושים דתיים.[2] במקרה בו הנישואים תקפים לפי הדת של אחד מבני הזוג, ההליך יוגש לנשיא בית המשפט העליון אשר יקבע את הערכאה המתאימה להתרת הנישואים. כך לדוגמא, נקבע כי בני זוג נשואים בני אותו המין יהיו רשאים לסיים את נישואיהם בדרך של התרת נישואים אף אם שניהם יהודים, מאחר שאין לנישואים תוקף על פי הדת.[3] הליך של התרת נישואים מתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה.   

זוגות אשר נכנסו בברית הזוגיות יכולים להגיש בקשה משותפת למחיקה ממרשם ברית הזוגיות ואם אין הסכמה בין בני הזוג לעניין שינוי הסטטוס, יכול כל צד לפנות לבית המשפט על מנת שיורה על מחיקת הזוגיות מהמרשם.

 

 

גירושים בישראלהרבנות בתל אביב, צילום: רן לוצקי

גירושים שנערכו בחו"ל

שאלת ההכרה בגירושים שנערכו בחו"ל היא מורכבת ביותר ותלויה בנסיבות. ככלל, אם מדובר בזוג אשר היה רשאי בארץ לקיים הליך של התרת נישואים יוכר פסק הדין הזר המורה על הגירושים בהתאם לכללי הכיבוד ההדדי בין המדינות. כאשר מדובר בזוג שהסמכות לגירושיו נתונה בארץ לערכאה הדתית, על הערכאה הדתית בישראל להכיר בגירושים שנערכו בחו"ל לצורך הכרה בגירושים בארץ ומתן אפשרות לנישואים מחדש. השאלה האם ניתן לשנות את הרישום בישראל על בסיס תעודת גירושים מחו"ל אינה ברורה. נראה כי מקום בו הגירושים בוצעו לפני הקניית המעמד בישראל ירשמו הגירושים על פי מסמכי הזהות של העולה החדש. בשונה, ספק אם אדם שכבר רשום כנשוי בישראל יכול לשנות את המרשם על בסיס תעודת גירושים מחו"ל.[4]   

 

הסדרת העניינים הנלווים לגירושים – לצד הגירושים עצמם, ניתן לקיים הליך שעניינו חלוקת רכוש, קביעת משמורת על ילדים והסדרי ראייה, מזונות וכדומה. הליכים אלו יכולים להתקיים בפני הערכאה הדתית או בפני הערכאה הכללית (בית המשפט לענייני משפחה). אם המחלוקת התעוררה במקביל לגירושים, ההכרעה איזו ערכאה תדון בהסדרים האמורים נקבעת על פי השאלה לאיזו ערכאה פנו קודם. מנגנון זה מוכר כ"מירוץ הסמכויות", שבמסגרתו בני זוג מבקשים להביא את עניינם בפני הערכאה הנוחה להם. מרגע שאחת מערכאות השיפוט קנתה סמכות לדון בנושא, ימשך הדיון בפניה בלבד. בהקשר זה, לא די באישור הסכם גירושים על מנת להקנות סמכות לערכאה הדתית, והסמכות נקנית רק עם הערכאה הדתית דנה ופסקה בסוגיה שבמחלוקת.[5]

 

אם המחלוקת לא התעוררה תוך כדי הגירושים, הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה בלבד, אלא אם הסכימו שני בני הזוג על קיום הדיון בפני הערכאה הדתית. בהקשר זה יודגש כי בני הזוג יכולים להסכים להתדיין בפני הערכאה הדתית רק אם ממילא לערכאה הדתית יכולה להיות סמכות בעניינם. למשל, בני זוג בני דתות שונות אינם יכולים להסכים לדון בעניינם בפני הערכאה הדתית, והערכאה הדתית לא רשאית לדון במחלוקות רכוש, מזונות ומשמורת בין בני הזוג. עוד יודגש כי כיום, על מנת למנוע את ניצול הגט על מנת לסחוט את האישה במישור הממוני, רשאית אישה להביא לפירוק השיתוף הממוני אף בטרם הוגשה בקשה לגט או בטרם אושר הגט.[6]

 

בהמשך לאמור, באופן עקרוני הדין שחל על הסכסוך הוא הדין הכללי, ולא הדין הדתי, גם אם הדיון עצמו מתקיים בפני ערכאה דתית.[7] בפועל, נוכח שיקול הדעת הרחב של בית המשפט, פעמים רבות הדיון בפני הערכאה הדתית יתבסס על נורמות השאובות מהמשפט הדתי, ולא על בסיס הדין הכללי.

 

שאלה מרכזית שטרם הוכרעה היא האם ניתן בהסכם טרום נישואים לקבוע מראש שלבית הדין הדתי לא תהיה סמכות בכל הנושא להסדרים הנלווים לגירושים. בית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו פעמיים והביע את דעתו כי ניתן לקבוע בהסכם בכל מועד לפני הגירושים כי לבית הדין הדתי לא תהיה סמכות לדון בעניינים הנלווים לגירושים.[8] יחד עם זאת, טרם התקבלה הכרעה סופית בנושא, ואין הלכה מחייבת. בפועל, זוגות רבים מוסיפים היום סעיף בהסכם טרום נישואים אשר קובע כי כל סכסוך הנלווה לגירושים ידון בפני הערכאה הכללית ולא בפני הערכאה הדתית.

 

גירושים בין ידועים בציבור

שינוי סטטוס מנשוי לגרוש אפשרי רק באמצעות הערכאה הדתית. אם אין לערכאה הדתית סמכות ביחס לבני הזוג ניתן לבצע הליך של התרת נישואים או פירוק של ברית הזוגיות. עניינים הנלווים לגירושים ידונו בפני הערכאה הדתית אם הם צורפו לתביעת הגט ולא התקיים דיון קודם לכן בערכאה הכללית. אם לא צורפו העניינים הנלווים לגירושים לתביעת הגט, ידונו הם בפני הערכאה הכללית, למעט אם הסכימו בני הזוג לקיים את הדיון בפני הערכאה הדתית.

 

מה המשמעות של מעמד כמסורב גט או עגונה?

כאמור, בכל הנושא לסטטוס של נישואים וגירושים, לערכאה הדתית סמכות בלעדית לדון בעניין, כל זמן ששני בני הזוג כפופים לסמכותה. עבור זוגות יהודים, המשמעות היא שבני הזוג נדרשים להסכים לגירושים. כאשר בת הזוג מסרבת לגירושים בן הזוג יכול להפוך למסורב גט, אך לבית הדין הרבני הסמכות לכפות על בת הזוג את הגירושים. כאשר מדובר במצב ההפוך, והנפוץ יותר, במסגרתו מסרב הבעל לייתן את הגט, הופכת בת הזוג למסורבת גט. על פי הדת היהודית, לא ניתן לכפות על גבר לתת גט לאשתו. משכך, נשים רבות מוצאות עצמן לכודות בסטטוס של נישואים, המונע מהן להמשיך בחייהן. יחד עם זאת, בית הדין הרבני יכול להטיל סנקציות שונות על גברים המסרבים לתת לנשותיהן גט, החריפה שבאלו היא מאסר. במקרים בודדים, יכול המאסר להימשך תקופה של שנים ארוכות, ואף למעלה מעשור.[9] בדומה, רשאי בית הדין הרבני להטיל על בן הזוג קנס, ולתת צו עיכוב יציאה מהארץ. בהקשר זה, על כל תקופת מאסר המוטלת על ידי בית הדין הרבני מועברת הודעה לנשיא בית המשפט העליון. עד כה, בית המשפט העליון אישר תקופות מאסר, לרבות ארוכות ביותר, על מנת לאלץ גבר לתת גט לאשתו.

 

בד בבד, אישה יכולה להתחיל בתביעה אזרחית נגד בן זוגה המסרב להעניק לה גט ולדרוש פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה. ההליך האזרחי יכול להוות פעמים רבות תמריץ משמעותי לבעל למתן הגט. יחד עם זאת, הוא מעורר חשש כי בית הדין יפסול את הגט בשל היותו "גט מעושה".[10] לצד זאת, האישה יכולה להתחיל הליך של פירוק הקשר הכלכלי וחלוקת הנכסים בין בני הזוג, וכן בהליכי משמורת, בבית המשפט לענייני משפחה, אף אם טרם ניתן לה גט.

 

בפועל, פעמים רבות הכוח שבידי הבעל לסרב למתן הגט מאפשר לו מקח על הרכוש המשותף ונשים רבות נדרשות לוותר על זכויותיהן על מנת לקבל את הגט המבוקש.

 

מצב של עגינות הוא מצב שונה, במסגרתו בן הזוג של האישה אינו יכול להסכים למתן הגט. במקרים מסויימים ניתן להתייחס למצב של סרבנות גט כסוג אחד מסויים של עגינות, לצד מצב של בן זוג נעדר, בן זוג החולה במחלה שאינה מאפשרת את מתן הסכמתו וכדומה. המשמעות של סטטוס עגונה היא רחבה וקשה. עגונה אינה רשאית להינשא, ואף נאסרים נישואיה למי שהייתה עימו בקשר זוגי בעודה עגונה, ילדיה יחשבו לממזרים והיא מאבדת את זכאותה לכתובתה.

 

בית הדין יכול להתיר את העגינות בדרכים שונות, הראשונה בהן היא הכרה במות הבעל, ולצד זאת באמצעות זיהוי פגם בטקס הקידושין המבטל את הנישואים למפרע.

 

בשורה התחתונה- לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית להכריע בכל מקרה של עגינות או מסורבות גט. לבית הדין הרבני הסמכות להטיל סנקציות על סרבן גט, אך הוא אינו כופה על גברים מתן גט לנשים. סרבנות הגט משמשת פעמים רבות ככלי אסטרטגי על ידי הגבר על מנת להביא את האישה לכדי ויתור על זכויותיה. לאישה האפשרות לפרק את הקשר הכלכלי בין בני הזוג ללא מתן הגט, וכן היא יכולה לתבוע את הבעל בגין נזקיה, אך בכך היא מסתכנת באפשרות שהגט, אם יינתן, יפסל על ידי בית הדין הרבני כגט מעושה.   

 

* כל האמור הוא בבחינת תיאור כללי של הדין ואינו יכול לשמש כחלופה לקבלת חוות דעת משפטית.

 

---

רוצים להתחתן בלי לעבור ברבנות?
רוצות טקס יהודי חילוני לפי אורחות חייכן?
 
תתחתנו נכון, תתחתנו איך שאתם רוצים.

 

---

 

[1]חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.

[2] רמ"ש 41782-04-10 פלונית נ' אלמוני (23.3.2011).

[3] תה"נ (ת"א) 52224-11-13 פלונים (8.12.2013)

[4]ה"פ (י-ם) 1366/89 טוביאנה ויסברג מרים נ' טוביאנה חיים קלוד (9.4.1991) שם נפסק כי גירושין משוויץ של יהודיםשנישאו בישראל אינם תקפים בישראל נוכח הפגיעה בתקנת הציבור.

[5] בג"ץ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד סא(1) 259 (2006).

[6] סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

[7] בג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221 (1994).

[8] בג"ץ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (20.3.2013); בג"ץ 6866/03 וקנין נ' בה"ד הרבני האזורי נתניה (2003); חגי קלעי "סוף מירוץ במחשבה תחילה" עורך הדין 23, 116 (2013).

[9]ראו לדוגמא בש"פ 4072/12‏ פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (7.4.2013).

[10] ראו לדוגמא בע"מ 2374/11 פלוני נ' פלונית (15.2.2011); פסק הדין המרכזי של בית הדין הרבני הגדול, אשר קבע את העקרונות לעניין גט מעושה הוא תיק 7041-21-1 (בית הדין הרבני הגדול) פלונית נ' פלוני (11.3.2008).

השפיעו עכשיו!
ידע מייצר השפעה! תנו לייק לשותפים שלנו ולדפי קמפיינים בנושא!
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הצטרפו לבית הספר לשינוי חברתיהצטרפו לבית הספר לשינוי חברתיהרצאה משפטית - הדרכים למיסוד זוגיות בישראלהרצאה משפטית - הדרכים למיסוד זוגיות בישראלסדנה לעיצוב טקס החתונה בדרך שלכםסדנה לעיצוב טקס החתונה בדרך שלכםעוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר