הגיורת שלא גוירה

הרצון להתגייר שמביא רבים וחולמים לישראל, מביא דווקא לבלבול גדול כשמסתבר להם שלא כל גיור שיעברו, מקבל תוקף חוקי ומקנה להם זכות כתושבי המדינה. כשאסון מתרחש וגורמים רשמיים מתלבטים איך לקרוא למצב הביניים שנוצר, המציאות טופחת על פני כולנו. רנן יזרסקי על התשובה המורכבת לחלום השייכות

רנן יזרסקי25.12.14

ההרוגה בפיגוע הדריסה בירושלים (22.11.2014) הייתה עולה חדשה בת 20 מאקוודור. מאז שנודע על פציעתה באורח אנוש, התקשתה העיתונות להגדירה בדיווח החדשות. בהתחלה היא נקראה "תיירת" ו"אזרחית אקוודור", אחר-כך "צעירה", ורק מאוחר יותר התברר מעמדה, והיא נקרתה "גיורת" או "עולה חדשה". ב-ynet הגדירו את מצבה באופן מעורפל: "הגיעה לארץ מדרום-אמריקה כדי לעבור גיור". אבל אף-אחד לא כתב על המחדל האמתי שעומד מאחורי מעמדה העמום של המנוחה.

 

הגיורת שלא גוירהצילום: עידו כהן

קארן ימימה מוסקרה בררה ז"ל הייתה צעירה ללא שורשים יהודיים, שעברה תהליך של התקרבות ליהדות, שהביא להחלטתה להגר לארץ הקודש כדי לעבור גיור אורתודוכסי, שיכשיר חוקית את יהדותה ואת אזרחותה הישראלית. כמוה יש אלפים ברחבי אמל"ט (אמריקה הלטינית) בשני העשורים החולפים: אנשים שונים, ביניהם גם בעלי רקע ושורשים יהודיים שאינם זכאי חוק השבות, מתקרבים מטעמם וביזמתם ליהדות. אותם אנשים- בין אם קתולים-לשעבר, מתבוללים או חוזרים בתשובה, מקימים ומגדילים קהילות יהודיות אלטרנטיביות, שעד לאחרונה מדינת ישראל כלל לא הכירה ברובן. בהיעדר מיסוד והכרה מישראל הרשמית, רבים מהם פנו לגיור קונסרבטיבי, או בחרו בנחישות לעלות לישראל ללא מעמד חוקי וללא אשרת עבודה, ועברו כאן גיור אורתודוכסי. אמנם לא פה מסתיים תהליך הסדרת מעמדם. לרבים מהם זו רק התחלה של מסכת אתגרים ומחדלים שמלווים את תהליך הפיכתם, אם בכלל, לאזרחים לגיטימיים.

לפי רוב, מוסדות הגיור החרדים אינם מקבלים סמכות לאומית, ורובם ככולם אינם כפופים לחוקי מדינת ישראל. לא כל מכון גיור, חרדי או מחמיר או אורתודוכסי ככל שיהיה, מקבל את חסות המדינה להעניק מעמד חוקי של גיור שמעניק אזרחות. הבעיה היא שעל הפוליטיקה הישראלית של הגיור ועל המאבק בין זרמים יהודים שונים, לא שמעו בארצות אמל"ט. הפונים לגיור, על-פי רוב, מוּנעים מתשוקה דתית ומצורך רוחני ואינם מבינים את המורכבות של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית. אותם גיוֹרים מגויסים באמל"ט, או מגיעים מטעמם לישראל, ופונים באופן עצמאי למוסד גיור אורתודוכסי, לעתים חרדי. אמנם בהיעדר ליווי מהסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, כי הם אינם בגדר עולים זכאי חוק השבות, מתחולל מחדל שהגיורים בלבד נאלצים לשלם את המחיר עבורו.

באם איתרע מזלם של גיוֹר או גיוֹרת, והראשונים שנתקלו בדרכם הם נציגי מוסדות הגיור החרדים שאינם מוכרים כבאי כוחה של המדינה, אזי אלו עלולים לא לקבל לעולם מעמד אזרחי וחוקי בישראל, יהיו יהודים דתיים ומאמינים ככל שיהיו. כך, באמצעות ניצול רוחני של אמונה וחוסר-ידיעה, עוברים האומללים תהליך ארוך בן שנה, שבסופו דינם כדין מסתננים ומהגרי עבודה. אותם אנשים, שמבחינתם השלימו את תהליך כניסתם לחברה היהודית והישראלית, הם למעשה שוהים בלתי-חוקיים, שאינם זכאים לביטוח בריאות או לאשרת עבודה. למעשה, יש בקרבנו יהודים דתיים-אורתודוכסיים שאינם אזרחים חוקיים של מדינת ישראל, ושכל אשמתם היא חוסר-ידיעה וחוסר-הכוונה מצד הבירוקרטיה הישראלית, תוך ניצולם לרעה כ"קליינטים" במוסד גיור שכלל לא מעניק להם את היעד הנכסף. כך, שבסופו של דבר, כל עוד מפעל הגיור "הפירטי" יימשך, היחידים שימשיכו לשלם את המחיר הכבד הם הקרבנות – אותם אומללים שהולכו שולל ושכל מבוקשם היה לקבל לגיטימציה ליהדותם ולאזרחותם.

בהיעדר מעמד חוקי חיים בישראל עולים חדשים, יהודים שומרי-מצוות, שבתום תהליך בן שנה של גיור, הם מתבשרים שלעולם לא יהיו אזרחים, אלא אם כן יחלו מהתחלה אותו תהליך ארוך, רק במוסד גיור שמוכר על ידי המדינה. קארן ימימה מוסקרה בררה ז"ל, שנהרגה בדרכה לשיעור יהדות, למעשה אך סיימה את תהליך גיוּרהּ, אבל גם היא, עד לרגע מותה, הייתה בגדר שוהה בלתי-חוקית ומועמדת לגירוש. לא משנה שעברה גיור לא-חוקי ללא ידיעתה, לא משנה שהיא שומרת מצוות אדוקה, ולא משנה שאִמה הופיעה בכיסוי ראש ובכתה שבתה מתה על קידוש השם. כל אלו לא היו מספקים כדי לאשרר את יהדותה בחייה.  

קארן ימימה מוסקרה בררה ז"ל, ביקשה בכלל להיקרא בשמה החדש, מוריה בן-שרה. אבל בהיעדר ההבנה של מעמדה המורכב, היא לא זכתה להכרה ממוסדות המדינה או מהעיתונות, לא זכתה להיקרא בפומבי בשמה היהודי, ושייכותה לעם ולמדינת ישראל לא הובהרו ביממה הראשונה לפציעתה האנושה. מעבר לכך, גם במותה, היא לא זכתה להיקרא בפומבי כפי שביקשה, וחמור מכך- העוול הגדול שנעשה לה בחייה, כלל לא נחשף. האבסורד והנורא מכל הוא שהיא נרצחה מפני שהייתה יהודייה, על קידוש השם (כפי שאמרה אִמה) באירוע טרור לאומי, ורק הטרגדיה היא שהעניקה לה מעמד חוקי וציבורי כבת ישראל. לפחות עכשיו, היא זכאית להיקרא ולהיחשב "עולה חדשה" ולקבל שירותי דת מהמדינה. במקרה הזה, ובניגוד לרבים ואחרים כמותה, הטרגדיה היא שהביאה לה את הזכות לקבורה ראויה בבית העלמין בהר הזיתים.

                              

*רנן יזרסקי היא דוקטורנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת את עבודת המחקר על העלייה בת-זמננו מאמריקה הלטינית.

הוספת תגובה
שם:
נושא:
תגובה:
>>
כל התגובות
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הרשמה בעיצומה! תכנית תשתית 2017הרשמה בעיצומה! תכנית תשתית 2017הצטרפו לרשת סוכני השינוי של תנועת ישראל חופשיתעוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר