המידע המלא - דת ומדינה בישראל 2015

הדרת נשים בישראל

עו"ד חגי קלעי

 

הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל היא תופעה שזכתה בשנים האחרונות לתשומת לב ציבורית, אף שיש לה שורשים היסטוריים. ניתן לסווג את תופעת הדרת הנשים לשלושה רבדים:  הדרה של נשים במוסדות מסחריים וציבוריים שאינם בבעלות המדינה ואשר משמשים את כלל הציבור, הדרת נשים במוסדות מסחריים וציבוריים שאינם בבעלות המדינה ושמיועדים בעיקרם לאוכלוסיה דתית וחרדית, והדרת נשים במרחב הציבורי המצוי בבעלות המדינה. אבחנה חשובה נוספת היא בין הדרת נשים המתבטאת בהפרדה בין גברים ונשים תוך ששני המינים מקבלים את אותה רמת שירותים (separate but equal) והדרת נשים המתבטאת בהפרדה בין גברים ונשים ומתן רמת שירותים גבוהה יותר לאחד מהמינים, לרוב גברים. עוד חשוב לציין כי הדרת נשים התפתחה במקביל למנגנוני הדרה נוספים אשר הפכו לנפוצים יותר ויותר בישראל, בהם הדרה על רקע לאום והפרדה בין יהודים וערבים, והדרה על רקע עדה והפרדה בין אשכנזים ומזרחים.

 

בקווים כלליים, תמונת המצב הנוכחית היא מורכבת. אין מחלוקת כי כל הפרדה בין גברים ונשים המובילה למתן שירותים ברמה נמוכה יותר לאחד המינים היא אסורה. בהמשך לכך, אסורה כל הפרדה שאינה וולונטרית (כלומר, על מנת להעניק שירותים במסלולים מופרדים יש להבטיח כי קיימת אפשרות של קבלת אותם השירותים באיכות זהה ללא הפרדה). הפרדה שאינה וולונטרית תותר רק במוצר או שירות שעל פי טיבו מחייב קיומה של הפרדה.

 

אף שעקרונות אלו ברורים ברמה התיאורטית, ברמה המעשית לא תמיד ברור היקף האיסור על הדרת נשים. ראשית, קשה להוכיח משפטית את הטענה כי השירות אינו מוענק באותה הרמה לשני המינים, במקום בו אין הפליה פורמלית אלא הפליה סמויה. שנית, הכנסת, הממשלה ובית המשפט טרם הגדירו בצורה ברורה מהי אותה "ליבה" של שירותים שעל פי טיבם ונוכח האופי הדתי שלהם מותרת בהם הדרת נשים.

 

האם מותר למנוע מנשים עבודה בתפקידים בעלי זיקה לדת או במוסדות דתיים?

עיקרון היסוד של המשפט הישראלי הוא שכל עבודה חייבת להיות פתוחה לגברים ונשים כאחד. העיקרון נשען על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קבע חובה חוקתית זו במפורש. חובה זו חלה על מוסדות ציבוריים ועל מוסדות מסחריים. ככלל, אסור להימנע מהעסקת נשים, גם אם לתפקיד המוצע יש זיקה לדת (למשל, במועצה דתית) או שהוא מתבצע במוסד דתי. בשני פסקי דין חשובים (שקדיאל ופורז[i]) חייב בית המשפט העליון את המדינה לאפשר לנשים להשתתף במועצות דתיות, ובהמשך חייב לאפשר לנשים לטעון בפני בית הדין הרבני[ii] וחייב לאפשר לנשים לשמש כבוררות בהליכים בפני בית הדין השרעי.[iii] לצד זאת, כלל חובות היצוג ההולם לנשים הקיימות מכוח הדין הכללי חלות גם על מוסדות דתיים ותפקידים בעלי זיקה לדת.

 

בשורה התחתונה – אף שיתכנו מקרים חריגים בהם מדובר בתפקיד שליבתו היא בסמכות הדתית ולפיכך תותר הדרת נשים ממנו, העיקרון הכללי אוסר על הדרת נשים מכל תפקיד, לרבות תפקיד בעל זיקה לדת או למוסד דתי. אפליית נשים בקבלה לעבודה היא עוולה אזרחית, ומקנה לנפגעת זכות תביעה.

 

הדרת נשים בישראלרוצים גם לקבל סטיקרים למאבק בהדרת נשים? כתבו לנו!

האם מותר להפריד בין נשים וגברים במרחב הציבורי?

אסורה כל הפרדה במרחב הציבורי בין גברים ונשים, בגלל הפגיעה הקשה שלה בזכויות החוקתיות לכבוד, לשוויון ולחופש תנועה. לכן אסר בית המשפט העליון על כל הפרדה ברחוב, בין אם בדרך של הקמת מחיצה או בכל דרך אחרת.[1] בדומה, נאסרה ההפרדה בבתי קברות בין גברים ונשים,[2] ובימים אלו נדונה בבית המשפט העליון עתירה נגד ההפרדה ההרמטית בזמן ובמקום הלימודים בין גברים ונשים במוסדות לימוד אקדמאיים הפונים לציבור החרדי.[3] המקרה היחיד בו הותרה הפרדה במרחב הציבורי הוא סביב מאבקן של נשות הכותל. שם נקבע כי מותר לקיים הפרדה על בסיס מגדר בחלק מהמתחם, כל זמן שלאלו שמבקשות לקיים תפילה שלא בהפרדה ועל פי דרכן יוקצה שטח תפילה ראוי (באותו המקרה – רחבת קשת רובינזון).[4]

 

בהמשך לכך, נוכח התרחבות תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי הורתה הממשלה על הקמת ועדה לבחינת הדרת נשים בישראל,[5] וקיבלה החלטה האוסרת על כל צורה של הדרת נשים.[6] החלטה זו אינה הצהרתית בלבד, והיא מחייבת את כל משרדי הממשלה לבחון הדרת נשים בתחומי אחריותם ולמגר אותה. על בסיס החלטה זו הורתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, על ביטולן המיידי של פרקטיקות מדירות בגופים מדינתיים, דוגמת הפרדה בין גברים ונשים במרחבים  מוגנים של בתי הדין הרבניים בזמן מבצע "צוק איתן".

 

בשורה התחתונה – אסור להקים מחיצה או לבצע כל הפרדה אחרת בין גברים ונשים במרחב הציבורי, אפילו אם רוב האוכלוסיה באזור היא דתית או חרדית. המרחב היחיד שבו מותר לקיים הפרדה מגדרית הוא באתרי תפילה ייחודיים (דוגמת הכותל). הפרדה זו מותרת רק אם לאלו המבקשים שלא לקיימה ישנה חלופה מקבילה ראויה.

 

האם מותר להפריד בין גברים ונשים במתן שירותים?

חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים מחייב כל גוף, ציבורי או מסחרי, במתן שירותים ללא תלות במין, מגדר, נטייה מינית וכדומה. מי שהופלתה זכאית על פי חוק לפיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 ש"ח. בית המשפט העליון קבע כי עצם האבחנה בין גברים ונשים יכולה להוות אפליה על פי החוק.[7] סעיף 3 לחוק מסייג וקובע כי אין רואים אפליה "בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה". בית המשפט קבע כי יש לפרש את החריג בצמצום, וכי לא ניתן במסווה של טעמים דתיים לקיים פרקטיקה מפלה. [8]

 

שאלת ההפרדה במתן שירותים התעוררה במלוא עוצמתה בפרשת רגן, משנת 2011.[9] באותה פרשה נדונה חוקיות ההפרדה בין גברים ונשים באוטובוסי "מהדרין", המשמשים בעיקר אוכלוסיה חרדית, אף שחלקן משמשים גם אוכלוסיה חילונית (דוגמת קו 400 הנוסע מבני ברק לירושלים ועובר בדרך בצומת האלוף שדה הסמוך לבסיס תל השומר). שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין הכריע כי קיומה של הפרדה בין גברים לנשים מותרת כל זמן שהיא נעשית באופן וולנטרי, ומתקיימים מנגנונים מספקים על מנת למנוע הפרדה כפויה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע רף גבוה ביותר להוכחת העדרם של מנגנונים המונעים הפרדה כפויה, ודחה את הראיות שהוגשו בדבר קיומה של הפרדה שכזו.  

 

בשורה התחתונה – הפרדה בין גברים ונשים במתן שירותים מהווה אפליה אסורה. יחד עם זאת, ניתן לקיים הפרדה על בסיס מגדר במתן שירותים בהתקיים שלושה תנאים – 1. ההפרדה היא בשירות שעיקר ייעודו הוא לאוכלוסיה דתית או חרדית המעוניינת בהפרדה, וישנו שירות מקביל וזהה שאינו מקיים את ההפרדה. 2. ההפרדה היא וולנטרית לחלוטין. 3. קיימים מנגנוני אכיפה המבטיחים כי לא תכפה ההפרדה על נשים שאינן מעוניינות בכך.

 

האם מותר להימנע מהצגת נשים או למנוע השתתפות נשים נוכח החשש לפגיעה ברגשות הציבור הדתי?

הימנעות מהצגת נשים, בדומה להימנעות ממתן שירות לנשים, היא אפליה שאסורה על פי חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. אף שלגוף מותר להימנע מפרסום דימויים פרובוקטיביים הנוגדים את הקו הכללי בו הוא נוקט, שום גוף המקיים פרסום אינו רשאי להימנע מפרסום זהה של גברים ונשים (ובדומה, חל איסור על גוף להימנע מפרסום מודעה הפונה לקהילה הגאה בשל החשש לפגיעה ברגשות הציבור הדתי[10]). בשורת מקרים, נקבע כי כל גוף המקיים פרסומות, דוגמת גופי תחבורה ציבורית ותקשורת, חייב לאפשר פרסום גם לפרסומות הכוללות דמויות או קולות של נשים. כך למשל, אושרה תביעה יצוגית נגד רדיו קול ברמה בגין הדרת נשים מהשידור,[11]  ורשת אגד נתבעה בגין הדרת נשים מהפרסומות על האוטובוסים.[12]

 

בשורה התחתונה – גוף מסחרי המספק במה לפרסומות, או אשר מקיים פורומים פומביים (דוגמת רדיו, אולם כנסים וכדומה) אינו רשאי למנוע יצוגים של נשים בפורומים הפומביים או בפרסומות בטענה לפגיעה ברגשות הציבור הדתי. איסור על השתתפות נשים או הצגת דמויות או קולות של נשים הוא אפליה אסורה והנפגעת עשויה לזכות בפיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 ש"ח.

 

האם מותר להדיר נשים על מנת לקדם שילוב חרדים בשירות הצבאי, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה?

הייעוד הציבורי של שילוב חרדים בשירות הצבאי, בהשלכה הגבוהה ובתעסוקה עורר בשנים האחרונות חשש שהוא מביא להדרה שיטתית של נשים מאותם מקומות. למשל, נהלי תוכנית שח"ר ותוכנית "בינה בירוק" שהונהגו בצבא אוסרים על נשים לשמש כמפקדות ישירות של חיילים חרדים ואוסרים הימצאות נשים וגברים בחדר משותף. בהמשך לכך, התעורר דיון ציבורי אודות הלגיטימיות של הגבלת שירת נשים באירועים רשמיים ובמוסדות צבאיים על מנת לענות לדרישות הציבורי החרדי. ככלל, אסור לפגוע בנשים על מנת לעודד השתתפות חרדים בשירות צבאי, בהשכלה גבוהה או בתעסוקה. המקרה היחיד שכבר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון הוא שאלת גבולות הדרת הנשים בתוכניות לשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה (טרם ניתן פסק דין בהליך). יחד עם זאת, בפועל מרבית ההדרה של נשים והפגיעה בהן הנגרמת מכוח תוכניות אלו היא הדרה סמויה, שאינה מעוגנת בתוכניות רשמיות, אלא נעשית בפועל. לפיכך, לרוב ישנו קושי בהוכחת ההדרה, ופעמים רבות הגוף המדיר אינו מקיים מנגנוני ביקורת ופיקוח מספקים על מנת למנוע את ההדרה.

 

בשורה התחתונה – ככלל, אסורה פגיעה בנשים, בדרך של הדרה או הפליה, גם במסגרת תוכניות לשילוב חרדים. טרם נקבע מה הרף שבו על גוף לעמוד על מנת לוודא שלא מתקיימת אפליה או הדרה של נשים.

 

* כל האמור הוא בבחינת תיאור כללי של הדין ואינו יכול לשמש כחלופה לקבלת חוות דעת משפטית.

 

---

 

[i] בג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב, פ"ד סב(2), 309 (1988); בג"ץ 153/87 שקדיאל נ' השר לענייני דתות, פ"ד סב(2), 221 (1988).

[ii] בג"ץ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית הדין נ' שר הדתות, פ"ד מח(4), 441 (1994).

[iii] בג"ץ 3856/11 פלונית נ' בית  הדין השרעי (פורסם בנבו,27.6.2013).

 

[1] בג"ץ 6986/10 עזריה נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו, 28.9.2010); בג"ץ 7521/11 עזריה נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו, 16.10.2011).

[2] ת"ק 22333-13-03 דוידיאן מיכאלי נ' חברה קדישא אופקים (פורסם בנבו, 15.6.2012), בעקבות פסק הדין שונה חוזר מנכ"ל המשרד לענייני דתות בנושא ופורסם חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת מיום 27.2.2013 שעניינו "טקס הלוויה".

[3] בג"ץ 6667/14 תירוש נ' המועצה להשכלה גבוהה (כותב העמוד מייצג את העותרים בעתירה זו).

[4] בפועל לא הוכשר אתר התפילה, ועד ליום זה טרם בוטלה ההדרה של נשים מרחבת הכותל. באחרונה התחדש מאבק זה בתמיכתן של מספר חברות כנסת (תמר זנדברג ומיכל רוזין ממרץ וסתיו שפיר מהעבודה) וניתן פסק דין הקובע כי אין בתפילת הנשים משום הפרת הוראות בית המשפט, נוכח אי הכשרתו של מתחם תפילה ראוי לנשים אלו.

[5] משרד המשפטים דוח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי (2013) http://bit.ly/1tZxPxc

[6] החלטה 1526 של הממשלה ה-33 בנושא "מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי" (30.3.2014).

[7] בית המשפט העליון אף קבע כי עצם האבחנה בין גברים ונשים יכולה להיות מפלה, ראו רע"א 821/09 פרוז'נסקי נ' לילה טוב (פורסם בנבו, 16.11.11)

[8] ע"א (ת"א) 35563-02-12 האגודה לשמירת זכויות הפרט, ע.ר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (פורסם בנבו, 12.1.2014).

[9] בג"ץ 746/07 רגן נ' משרד התחבורה (פורסם בנבו, 5.1.2011).

[10] ע"א (ת"א) 35563-02-12 האגודה לשמירת זכויות הפרט, ע.ר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (פורסם בנבו, 12.1.2014).

[11] ת"צ (י-ם) 23955-08-12 קולך – פורום נשים דתיות נ' רדיו קול ברמה.

[12] בג"ץ 39/12 עמותת תנועת ירושלים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,4.5.2014). העתירה נמחקה לאחר שהושגו הסכמות בין הצדדים.

השפיעו עכשיו!
ידע מייצר השפעה! תנו לייק לשותפים שלנו ולדפי קמפיינים בנושא!
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים עוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר