כשרות קהילתית

מיזם "השגחה פרטית" מציע אלטרנטיבה כשרה ואמיתית להשגחת הרבנות * אמון ואחריות של בעלי העסקים הקטנים מחליפים את המודל הותיק והבעייתי של השגחה מטעם המדינה. הבשורה המרעננת כבר ממש כאן.

חנה דרוי11.11.14

 

במדינה דתית כמו ישראל, גם חילונים למהדרין מוצאים עצמם מדי פעם אוכלים במסעדות כשרות, כאשר הם נפגשים עם חברים או קרובי משפחה שומרי כשרות.  נראה שהציבור החילוני משתדל לכבד את שומרי הכשרות, אך האם עמותות הבד"צ העומדות מאחורי אישורי הכשרות פועלות בצורה דומה? ידוע כי בד"צים רבים מתנהלים ללא פיקוח ומעניקים למסעדות תעודות החתומות ע"י רבנים שהרבנות עצמה לא מכירה בהם.  בד"צים פיראטיים אלה גילו דרך לעשות כסף: פותחים עמותה, מרוויחים סכומי כסף גדולים ומספרים לרשם העמותות שהם מוסד ללא כוונת רווח. לבעלי העסקים הם מציעים תעודת כשרות זולה יותר מזו שמציעה הרבנות

הגדיל לעשות בד"צ חרדי בשם "נחלת יצחק" שהעניק תעודת-כשרות לעסק שפתח בשבת והגיש יחד מאכלי בשר וחלב!  כבר ב-2007  פרסמה הרבנות הראשית הודעה לפיה מדובר בגוף פרטי הפועל תוך הטעיית הציבור ובניגוד לחוק "איסור הונאה בכשרות". האם בכלל ניתן לגשר על הפער בין הדרישה לכשרות והאמון ההולך ופוחת של הציבור החילוני בממסד הדתי?

כשרות קהילתיתהאלטרנטיבה כבר כאן. בתמונה: אישור מכירת חמץ שניתן על ידי ארגון השגחה פרטית. צילום מתוך מאגר התמונות של ארגון השגחה פרטית.

האלטרנטיבה כבר כאן: הרבנות אולי מחזיקה בפועל במונופול הכשרות, אבל התארגנות אלטרנטיבית בשם "השגחה פרטית" מהווה גוף נוסף המעניק תעודת כשרות משלו, לגופים שמנהלים בפועל עסק כשר, אך לא עומדים בקריטריונים המחמירים יותר של הרבנות הראשית.  איך כל זה התחיל? בשנת 2012 נמאס לכמה מסעדות בירושלים מהציות לגחמות משגיחי הרבנות, ובעליהן החליטו לוותר על תעודת הכשרות. הם תלו במסעדה שלט בו נכתב "כשר ללא תעודה", ופתחו דף פייסבוק באותו שם, שהחל לצבור תאוצה.

 

איך הכל התחיל? 

 

חיה גלבוע, יוזמת האלטרנטיבה, הייתה מוטרדת מכך שבתי העסק בעיר נאלצים לסגור בשבת מחשש לאבד את תעודת הכשרות. כתוצאה מכך חילונים רבים עזבו את ירושלים, והעיר נותרה שוממת בשבתות. באמצעות חברת מועצת העיר, רחל עזריה מסיעת "ירושלמים", היא הגיעה אל הרב אהרון לייבוביץ', ראש בית מדרש "סולם יעקב" בנחלאות, ויחד עם בעלי המסעדות הם פתחו גוף המכונה "השגחה פרטית", המהווה מודל חלופי בנושא כשרות של בתי-עסק.

"השגחה פרטית" מאגדת כיום (2014) שמונה בתי עסק ירושלמיים: קפה מזרחי, מסעדת טופולינו, קפה טרומפלדור, ג'ורג'י בפיתה, המקום של איציק, מסעדת קרוסלה, חומוסיית ארבעס, וחאנ'לה. בתי הקפה והמסעדות הללו חתמו על כתב אמנה, לפיו הן מתחייבות כלפי הסועדים על שמירת הכשרות. המודל בנוי על נאמנות של בתי העסק לקהילה ומציע השגחת כשרות שאינה מבוססת על שררה. קוראים לזה כשרות ״אלטרנטיבית״, אבל בשביל מאות לקוחות דתיים זו הכשרות האמתית והמקורית.התעודות האלה נקראות "ברית נאמנות"  והן שלב במאבק להפרדת הדת מהממסד הדתי.

בתי העסק שמאסו בהשגחה מטעם הרבנות הראשית טוענים כי הכשרות האלטרנטיבית לא מרחיקה את מרבית הלקוחות הדתיים, אלא להיפך. "זה מופלא", אומרת אביבית רביע, רכזת הכשרות הראשית של פרויקט "השגחה פרטית". "הנקודה שהכי נוגעת בי זה האמון שמתחיל לאט־לאט לחזור. אנשים פשוטים נותנים אמון אחד בשני, והכל מבוסס על הנקודה האנושית. יש אמון ויש שיתוף בין אנשים שרוצים לעשות שינוי אמיתי. מי שרוצה לאכול כשר, אבל באמת כשר, יכול למצוא את זה אצלנו".

"אנחנו מעוניינים ליצור מצב הרבה יותר בריא, בו המעורבות של המשגיח יעילה יותר", אומר הרב ליבוביץ'. "המצב היום הוא שבעל העסק אומר לעצמו: אם המשגיח ממילא לא בודק, השאלה היחידה היא אם הלקוחות סומכים עליי. אבל כיום בעל מסעדה יכול להונות את הציבור ולהכריז שהוא כשר כשהוא לא. אז במה החוק מועיל? הוא שומר את המונופול בידי גוף שלא עובד בצורה יעילה. כאן נכנס מודל הכשרות הקהילתית בניגוד לרבנות, הכשרות שלנו נאכפת ע"י גוף שבאמת אכפת לו מהנושא ואינו מונע ע"י כסף. נלַמד את הצוות מה עומד מאחורי חוקי הכשרות ונגייס אותם לטובת העניין, וכך ניצור אצלם אמון ונראה להם שאנחנו מתייחסים לכשרות ברצינות".

גם שי גיני, בעל מסעדת "טופולינו", סבור שהשיטה של הרב ליבוביץ יעילה הרבה יותר. "אנשים שנכנסים היום למקום שיש בו תעודה של הרבנות עלולים לאכול לא כשר", הוא אומר. "השיטה של הרב ליבוביץ היא שיטה מוסרית יותר, שמתבססת על כך שיודעים מי האחראי ומי המשגיח, הכול הרבה יותר מפוקח ויש יותר דיאלוג עם המסעדה עצמה. התעודה של הרבנות היא תעודה עלומה. הרב ליבוביץ אומר: בואו נעשה משהו אחר. בואו ניקח על עצמנו את האחריות לכשרות". 

 

במה שונה "השגחה פרטית" מהשגחת הרבנות?

 

ב"השגחה פרטית" נחתמת ברית-נאמנות בין בית העסק לבין הקהילה, לפיה בית-העסק מצהיר כי הוא רואה באמון שהקהילה נותנת בו ערך חברתי מקודש. בהמשך נאכפת הכַּשרות באמצעות ביקורים של משגיחות כשרות בהתנדבות מלאה המקדישות את זמנן הפרטי לנושא. לעומתן, משגיחי הכשרות מטעם "הרבנות" מקבלים שכר נאה ביותר על ביקור של כמה דקות בחודש, ויהיו רבים שיטענו שלא נראה שהם עושים את תפקידם באותה תחושת שליחות המאפיינת את המתנדבות מטעם "השגחה פרטית". הבדל נוסף הוא ש"השגחה פרטית" עורכת השתלמות למלצרים, ע"מ שיוכלו להסביר את הפרויקט ללקוחות המסעדה, בניגוד להשגחת הרבנות בה המלצרים לא לוקחים חלק.

 והתשלום? "בית העסק משתתף ב-400 שקלים בחודש, מימון שכרה של רכזת השטח", מסביר הרב ליבוביץ'. "על האדמיניסטרציה וניהול הכספים אחראים המתנדבים, המהווים את רוב כח האדם שלנו. התפקיד שלי הוא יועץ לענייני הלכה בשכר חלקי."

-האם יש עתיד למיזם הזה מחוץ לבועה? לדברי הרב ליבוביץ, הוא מתחיל לקבל פניות מרבנים של ערים בארץ ובחו"ל, שמתעניינים במודל. "עוד לא החלטנו אם ואיך לייצא את זה מחוץ לירושלים. רעיון אחד הוא להרחיב את הפעילות שלנו, ורעיון אחר הוא להכשיר פעילים שיקימו מיזמים מקומיים מקבילים. מה שברור לנו הוא שהתרחבות גם יכולה לפעול לרעתנו. המטרה שלנו היא תיקון חוק "איסור הונאה בכשרות", ואם מישהו יישם את המודל שלנו בצורה לא אחראית, יהיה לרבנות הרבה יותר קל לנפנף אותנו".

לסיכום, נראה כי כשרות המבוססת על אמון מתפתחת בימים אלו ,למרבה הפלא ,דווקא בהנהגתו של רב אורתודוכסי. עובדה מעודדת זו מהווה קרן אור באפֵלת תעשיית תעודות הכשרות.

אם הסתקרנתם מהנושא או שאתם בעלי מסעדה שמאסו ב"רבנות" ומעוניינים להצטרף ל"השגחה פרטית", אתם מוזמנים להציץ באתרובדף הפייסבוק של המיזם.

הוספת תגובה
שם:
נושא:
תגובה:
>>
כל התגובות
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הרצאה משפטית ק.שמונה 27.5.19הרצאה משפטית ק.שמונה 27.5.19הרצאה משפטית גבעתיים 16.619הרצאה משפטית גבעתיים 16.619עוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר