המידע המלא - דת ומדינה בישראל 2015

נישואים בישראל

עו"ד חגי קלעי

 

ההסדרה המשפטית של הנישואים, ובעיקר של הגירושים, בישראל היא מהמורכבות שבעולם, וישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי המקיימת במקביל שתי ערכאות שיפוט, אזרחית ודתית. הסדרה כפולה זו יוצרת באופן סדיר חיכוכים וכפילויות בין הסמכויות של הערכאות המשפטיות השונות, דוגמת גירושים, משמורת, חלוקת רכוש וירושה. לצד זאת, קיימות בישראל שתי מערכות יחודיות נוספות להסדרת הזוגיות – מוסד הידועים בציבור ומוסד ברית הזוגיות.  

נישואים בישראלשלי ויבגני- השתתפו בקמפיין הזוגות של ישראל חופשית, נישאו בחתונה אזרחית בפראג

מהם תנאי הכניסה למסלולי ההסדרה של הזוגיות בישראל?

כאמור, בישראל שלושה מסלולי הסדרה מרכזיים המעצבים את מערכת היחסים שבין בני זוג- נישואים, מוסד הידועים בציבור, וברית הזוגיות. לצד אלו, ישנן מערכות מקבילות, דוגמת נישואים בחו"ל או הסכם ברית זוגיות בחו"ל, המעוררות מורכבות מיוחדת.

 

נישואים

הסמכות להסדיר נישואים וגירושים במדינת ישראל מסורה באופן בלעדי לבתי הדין הדתיים (הרבניים, השרעיים, הכנסייתיים והדרוזים).[1] טקס נישואים שנערך בישראל שלא על ידי נציג מוסמך של הגוף הדתי המתאים לדתם של שני בני הזוג אינו תקף בישראל, ואינו מקנה מעמד של נישואים (אך, כפי שיוסבר להלן, הוא יכול לכונן קשר של ידועים בציבור). גם רב אשר ממלא תפקיד דתי אינו יכול לקיים טקס נישואים תקף אם אינו מוכר לצורך זה על ידי הרבנות הראשית (קושי זה התעורר לא פעם בנוגע לרבנים מהעדה האתיופית, שטקסי הנישואים שערכו לא הוכרו על ידי הרבנות הראשית).

 

הזכאות להשתתפות בטקס הנישואים היא על פי עמדת הגוף הדתי. כך לדוגמא, בתי הדין הרבניים רשאים לדרוש גיור בהלכה ולסרב להכיר בגיור אחר, והם רשאים לדחות אדם שאינו נמצא על ידם כיהודי, אף אם אותו אדם הוא יהודי לצרכי חוק השבות או לכל צורך אחר. הדרישה להוכיח את יהדות בני הזוג מתעוררת פעמים רבות בהקשר של עולים יוצאי חבר העמים, אשר מוצאים עצמם בתהליך סבוך של הוכחת יהדותם. בדומה, בעבר היו רבני ערים שסירבו לרישום את בני העדה האתיופית לנישואים בטענה של חשש ליהדותם.[2] מאחר שכיום מותר להירשם לנישואים בכל מועצה דתית, ומאחר שרף ההוכחה ליהדות בני הזוג נקבע על ידי המועצה הדתית המקומית, במקרים מסויימים ניתן להימנע מהצורך להוכחת יהדות על ידי רישום במועצה מקומית שאינה המועצה המקומית בה מתגוררים בני הזוג.

 

ככלל, מוסד הנישואים בישראל, מכל הזרמים הדתיים, סגור לבני זוג בני אותו המין ולזוגות מעורבים. לצד זאת, דתות שונות מטילות הגבלות שונות. כך לדוגמא, בדת היהודית חל איסור על נישואי כהן וגרושה. עד כה מעולם לא התקיים הליך במקרה שבו זוג ביקש מהערכאה הדתית להכיר בסמכותה לדון בעניינו חרף התנגדותה.

 

הכרה כנשואים דורשת פעולה אקטיבית של בני הזוג (אף שכפי שיוסבר בהמשך, בתי הדין יכולים לצרכים מסוימים להכיר בבני זוג כנשואים אף אם לא ביצעו טקס נישואים דתי או מוכר על ידי המוסד הדתי).

 

ברית הזוגיות

מוסד ברית הזוגיות נותן מענה לצרכים של זוגות בהם שני בני הזוג הם "חסרי דת". חסר דת, לצורך זה, הוא מי שאינו יהודי, דרוזי, מוסלמי או נוצרי. על פי החוק, מרגע שמוגשת בקשה לרישום ברית זוגיות, מועברת הודעה לראשי כלל בתי הדין הדתיים בישראל, אשר מוסמכים לאסור על רישום ברית הזוגיות אם אחד מבני הזוג הוא בן דתם או ישנו ספק בדבר השתייכותו לקהילה הדתית עליה אמון בית הדין.[3] בנוסף, מוסד זה פתוח אך ורק בפני זוג חסרי דת שהם איש ואישה.[4] אף שבעבר בתי משפט הכירו בכך שיש לפרש את המושג "איש ואישה" כחל גם על בני זוג בני אותו המין,[5] סוגיה זו טרם התעוררה בהקשר של חוק ברית הזוגיות. כמו כן, חובה על שני בני הזוג להיות תושבי ישראל. עוד נדרש כי ברישום הרשמי של מדינת ישראל יוכר האדם כחסר דת (כך, מי שרישומו יהודי, והגיע לישראל מכוח חוק השבות, לא יוכל להיכנס בברית הזוגיות גם אם הוא אינו מוכר כיהודי לצורך נישואים על ידי הממסד הרבני בישראל). כניסה לברית הזוגיות דורשת פעולה אקטיבית של בני הזוג.

 

ידועים בציבור

מוסד הידועים בציבור פתוח בפני כל זוג, לרבות בני זוג בני אותו המין. בשונה מנישואים או ברית הזוגיות, כניסה לסטטוס של "ידועים בציבור" אינה מחייבת פעולה אקטיבית של בני הזוג, ודי בקיום חיים זוגיים משותפים. בהקשר זה, השאלה האם זוג הוא "ידוע בציבור" או לא מורכבת, ותלויה לא פעם בהקשר שבו היא מתעוררת (כך לדוגמא יטו להכיר ביתר קלות בטענת משותפת של זוג על היותם ידועים בציבור מאשר במקום בו אחד מבני הזוג טוען זאת והאחר מתנגד לכך). ככלל, המבחן לזיהוי ידועים בציבור הוא כפול- קיום חיי ישות וקיום חיים משותפים. מבחן זה הוא מבחן גמיש, תלוי נסיבות ותלוי הקשר ולעיתים בית המשפט יכיר בידועים בציבור אף אם אינם עומדים בתנאים אלו (למשל, אם לא התקיים משק בית משותף בשל היות בני הזוג בארון, [6] נוכח מאפייני העבודה של בני הזוג וכדומה).

 

קיום טקס לא דרך הרבנות בישראל – במדינת ישראל, הדרך היחידה להינשא באופן שיוכר על ידי המדינה היא על ידי קיום טקס דתי המוכר על ידי הערכאה הדתית הרלבנטית (במקרה של יהודים – הרבנות הראשית). קיום טקס חתונה אזרחי, הנפקת תעודת זוגיות, חתימה על הסכם זוגיות וכדומה, כולם יכולים לשמש ראיות משמעותיות ביותר להוכחת היות בני הזוג "ידועים בציבור". יחד עם זאת, טקסים אלו אינם מקנים מעמד של נשואים.

 

נישואים בחו"ל

נישואים בחו"ל הם כיום החלופה המרכזית למיסוד קשר הנישואים בישראל, לאלו שאינם יכולים או שאינם מעוניינים להינשא תחת סמכות בית הדין הדתי. מדינת ישראל מכירה לצורך רישום בתעודות נישואים תקפות מחו"ל, לרבות נישואים של בני אותו המין או נישואים אחרים שלא ניתן לבצעם בישראל.[7] עבור זוגות הטרוסקסואלים ישנן אפשרויות רבות להינשא מחוץ לישראל, ללא צורך באזרחות זרה, ובכלל זאת האפשרות הנפוצה של נישואים בקפריסין. עבור זוגות בני אותו המין ישנו הכרח להתחתן במדינות המאפשרות לזוגות זרים נישואים וכן מאפשרות לזוגות בני אותו המין נישואים. היעדים הנפוצים לחתונות של בני זוג בני אותו המין הם קנדה וארצות הברית. לאחר עריכת טקס הנישואים, ניתן לרשום את הנישואים בישראל. הליך הרישום משתנה ממדינה למדינה, ותלוי בהסכם שבין ישראל והמדינה הזרה בנוגע להכרה בתעודות רשמיות זרות.[8] בהקשר זה, יצוין כי על אף שמבחינה פורמאלית מדינת ישראל מכירה בתעודה הזרה רק לצורך רישום, ואינה מכירה באופן מהותי בנישואים, בפועל בתי משפט מתייחסים לנישואים בחו"ל באותו האופן שבו הם מתייחסים לנישואים בישראל, ולא מתעוררים קשיים מיוחדים לבני הזוג בשל הנישואים בחו"ל. כך, נקבע שנישואים תקפים בחו"ל הם נישואים רלבנטיים לצורך ירושה, חלוקת רכוש, מזונות, ביטוח לאומי וכדומה אף אם הנישואים לא היו אפשריים בישראל.[9]

 

האם יש זכויות שונות לבני זוג בשל סטטוס של נישואים?

מוסד הידועים בציבור בישראל הוא מהמפותחים בעולם, ובפועל מעניק לבני הזוג את אותן הזכויות כמו לבני זוג נשואים[10] ומטיל עליהם את אותן החובות.[11] גם בני זוג בני אותו המין זוכים לזכויות זהות. ישנם מספר תחומים נקודתיים בהם ישנה אבחנה ממשית בן בני זוג ידועים בציבור לבין זוגות נשואים.

 

התחום המרכזי בו ישנה אבחנה על בסיס סטטוס הוא איחוד משפחות והגירה. בן זוג נשוי לישראלי זכאי לעבור הליך התאזרחות בן חמש שנים, בעוד שבן זוג ידוע בציבור של ישראל יכול לעבור רק הליך של הפיכה לתושב קבע הנמשך שבע שנים. בהקשר זה, מדינת ישראל אינה מכירה בנישואים של בני זוג בני אותו המין, ומאפשרת לבני זוג נשואים לעבור את התהליך הארוך בלבד. יצוין כי בימים אלו תלויה ועומדת עתירה בבית המשפט נגד האפליה המגולמת בנוהל זה. בהמשך לאמור, ישראלים אשר בני זוגם הם תושבי מדינות המוגדרות כמדינות אויב, או תושבי הרשות הפלסטינית, אינם זכאים להליך של איחוד משפחות כלל.   

 

לצד זאת, לסטטוס הנישואים השלכות גם בתחום האימוץ, וניתנת העדפה לזוגות נשואים. יצוין בהקשר זה כי זוגיות של בני זוג בני אותו המין אינה מוכרת כלל לצרכי אימוץ, והם יכולים לאמץ כמאמצים יחידים בלבד.[12] בפועל , עד כה אומץ אדם אחד בלבד על ידי בני זוג בני אותו המין, ללא זיקה גנטית לאחד מההורים המאמצים, והוא אומץ כבגיר ועל בסיס רצונו שלו.[13]

 

אף שבאופן עקרוני אמורים בני זוג ידועים בציבור לזכות לאותן הטבות ואפשרויות כמו בני זוג נשואים, פעמים רבות הדרישה הבירוקרטית להוכחת הזוגיות גבוהה בהרבה מקום בו מדובר בבני זוג שאינם נשואים. בהקשר זה, בית המשפט העליון הכיר בכנות הקשר של ידועים בציבור אף במסגרות דוגמת מערכת יחסים פתוחה,[14] אך בפועל בני זוג ידועים בציבור נתקלים פעמים רבות באי אמון בכנות הקשר ביניהם מקור בו הקשר אינו נאמן לדפוסים הטרונורמטיביים מקובלים.

 

למידע החוקי בנושא גירושים.

 

* כל האמור הוא בבחינת תיאור כללי של הדין ואינו יכול לשמש כחלופה לקבלת חוות דעת משפטית.

 

---

 

 

רוצים להתחתן בלי לעבור ברבנות?
רוצות טקס יהודי חילוני לפי אורחות חייכן?
 
תתחתנו נכון, תתחתנו איך שאתם רוצים.

 

 

---

 

 

[1] כך לדוגמא סעיף 1 ל חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע כי: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים" וסעיף 2 לחוק קובע כי: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה".

[2] ראו http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/618/730.html.

[3] סעיף 6 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.

[4] סעיף 1 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010. לביקורת על התחולה המצומצמת של החוק ראו בג"ץ 129/13 ‏ ‏ אקסלרוד נ' ממשלת ישראל (26.1.2014).

[5] ע"א (נצ') 3245/03ירושת המנוח ש.ר. ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי (11.11.2004).

[6] עמ"ש (ת"א) 2219-06-12 ר.ב.ח. נ' ק.ג. (6.3.2014).

[7] בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין, פ"ד סא(3) 564(2006)

[8] ראו לדוגמא – המדריך המקוצר לחתונה גאה בקנדה - http://www.glbt.org.il/Files/marrigeGuide.pdf

[9] בע"ם 9607/03 פלוני נ' פלוני, פ''ד סא(3) 726 (2006); רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(2) 213 (2003).

[10]ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309 (2003); רע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר (2.7.2003); בג"ץ 5492/07 בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.9.2010).

[11]תמ"ש (ת"א) 21910-02-10 ש. נ' מ. (27.8.2013).

[12] ראו פסקה 9 לפסק דינו של השופט ג'ובראן בבג"ץ 566/11 ממט מגד נ' משרד הפנים (28.1.2014).

[13]אמ"צ (ת"א) 34/07 אבן-קמה נ' היועץ המשפטי לממשלה (10.3.2009).

[14] ע"א 4385/91‏ סלם נ' כרמי, פ''ד נא(1) 337 (1997).

 

השפיעו עכשיו!
ידע מייצר השפעה! תנו לייק לשותפים שלנו ולדפי קמפיינים בנושא!
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הרשמה בעיצומה! תכנית תשתית 2017הרשמה בעיצומה! תכנית תשתית 2017הצטרפו לרשת סוכני השינוי של תנועת ישראל חופשיתעוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר