על פי בתי הדין הרבניים - דינה של אישה שלא שמרה אמונים לבעלה לדוגמה, שונה מדינו של גבר שחטא לאשתו באופן זהה. אמנם התקדמנו מעט מימי המשפט העברי, וכיום מעשי ניאוף אינם נענים בסקילה, אך מאחר ואלו עדיין בתי הדין הרבניים הפוסקים בענייני נישואין וגירושין, יכול בית הדין לחייב אישה שבגדה בבעלה לקבל גט ולעתים על חשבון ממון.
המאבק בין דת ומדינה הוא בין הסבוכים בהיסטוריה המודרנית אך במדינות העולם החופשי השכילו משכבר להפריד בין שתי הרשויות. לדוגמה, המאבק כנגד הפלות בארה"ב אמנם ניזון משמרנות דתית נוצרית אך זו אינה מעצבת את החוק האזרחי. לעומת זאת, ארצנו זבת החלב והדבש, התופשת את עצמה ככזו המבטיחה שוויון מלא לאזרחיה, עדיין מקיימת מציאות שבה דיני משפחה נשלטים על ידי הדין הדתי. מולדתנו האהובה היא המדינה היחידה שכופה על אזרחיה מערכת משפטית כפולה הדנה בעניינם הן מפריזמה אזרחית והן מפריזמה דתית. אחת הבעיות המרכזיות העולה משילוב בין הלכה לדיני משפחה, היא העובדה שהַמִּשְׁנָה לא עודכנה מאז המאה השלישית. משום כך לא פשוט להתאים את המשפט הדתי, ובפרט את דיני האישות, למציאות המשתנה בחברה המתיימרת להיות מתקדמת. אנקדוטה בנושא התאמת היהדות למציאות המתקדמת לאורך השנים - את הכתובה בחתונה במקור הקריאו בעברית אך משארמית הפכה השפה המדוברת ידעה היהדות להתאים את עצמה למציאות המשתנה והחלו להקריא בארמית כדי שהקהל יבין. היום האבסורד הוא שממשיכים להקריא בארמית למרות שחזרנו לעברית.
בתורת ישראל, לדאבוננו, אין שוויון בין גברים לנשים. גם בימינו, על פי בתי הדין הרבניים - דינה של אישה שלא שמרה אמונים לבעלה לדוגמה, שונה מדינו של גבר שחטא לאשתו באופן זהה. אמנם התקדמנו מעט מימי המשפט העברי, וכיום מעשי ניאוף אינם נענים בסקילה, אך מאחר ואלו עדיין בתי הדין הרבניים הפוסקים בענייני נישואין וגירושין, יכול בית הדין לחייב אישה שבגדה בבעלה לקבל גט ולעתים על חשבון ממון. כמו כן וללא קשר למסוגלות הורית, בתי דין רבניים קבעו לא פעם כי אישה בוגדת אינה ראויה לשמש כאם לילדיה פן תטמא את תומתם. כמובן שאין פסק דין מקביל הקובע כי גבר נואף מסכן את ערכי המוסר של פרי חלציו.
בעיה בולטת נוספת בנוף הישראלי היא זו של מאות אלפי זוגות מברית המועצות לשעבר שהחמיצו את העונג הצרוף שבנישואין כדת משה וישראל ונישאו בנישואין אזרחיים בניכר. במידה וזוגות אלו מעוניינים להתגרש, תתקשה האישה לתבוע מזונות מכוח החוק, שכן על פי הדין האישי היהודי, היא כלל אינה נשואה. עוד כשלו התַּנָּאִים והאָמוֹרָאִים בכך שלא חזו את שכיחותם של יחסים ומשפחות חד מיניות בקרב בני ובנות העם הנבחר. לאור המציאות המשתנה אמנם השכלנו לבטל משכב זכר כעבירה פלילית, אולם בית הדין הרבני המופקד על דיני משפחה, עדיין מתקשה לספק חותם הכשר למשפחה שהיא תולדה של מה שנתפס כמחלה ברמה ההלכתית. נוצר מצב מקומם ואבסורדי שבו מכירה המדינה בזוגות חד מיניים לצרכי מצעד הגאווה ושאר צורכי מיתוג תיירותי, אך ממאנת לעשות זאת לצורך מיסוד קשרים ומשפחות להט"ביות.
חלק ניכר מדיני המשפחה הישראלים שייכים לחברה שהייתה ואיננה עוד, אך תפישות הלכתיות רבות אינן ניתנות לשינויואת הקב"ה קשה מאוד להשיג בימים אלו. מסיבה זו מן הראוי שהמדינה, זו המתיימרת להבטיח את כבוד האדם וחירותו, אכן תכבד את כלל אזרחיה בזכות האנושית האלמנטרית להינשא, להקים או לפרק משפחה עם בחיר לבם, יהיה אשר יהיה מבחינה מגדרית, דתית ומינית. נקודת פתיחה טובה תהיה שינוי מעמדן של נשים במסגרת בית הדין הרבני או ביטול סמכותו על דיני משפחה.