עין לציון צופיה

ממשלה חדשה צפויה להיכנס לתפקידה עוד היום והציפיות של מי שמחפשים תמורות בנושאי הדת והמדינה בישראל, לפי רוח הדברים הנוכחיים, צריכות להישאר נמוכות. האם דווקא יש מי שניתן יהיה לצפות ממנו/ה למאבקים בנושא? מי עשוי לחזור להיאבק על הבטחות ישנות ומה יעלה בגורלן של אג'נדות שבערו עד כה; המצב הנוכחי על פי טל שניידר.

טל שניידר14.05.15

ח״כ עליזה לביא מתרוצצת בשבועות האחרונים במסדרונות הכנסת כשהיא מודאגת. מזה כמה שבועות שהיא במתח. מי תהיה (או יהיה) יו״ר הועדה לשוויון מגדרי, הבייבי שלה, הועדה שבה לביא הובילה מהלכים חשובים בתחום המגדרי.

 

״שמעת משהו?״ לביא שואלת מכרה? ומתרוצצת הלאה במסדרון. ״אומרים שהליכוד לא דורש את הועדה לשוויון מגדרי ויו״ר הועדה יהיה מאחת מסיעות האופוזיציה. אבל זה לא בטוח״, לביא ממשיכה הלאה. 

 

ביטול מירוץ הסמכויות בבתי הדין הרבניים, נישואים אזרחיים, הטלת אור על תהליך מינוי הדיינים ולמעשה עיכוב התהליך בחצי השנה האחרונה. המהלכים הציבוריים הללו, לא היו  רק של לביא. עם ציפי לבני במשרד המשפטים (לרבות המנכ״לית אמי פלמור), חברות כנסת פעלתניות כמו שולי מועלם (בית היהודי), מרב מיכאלי (העבודה), מיכל רוזין, זהבה גלאון ותמר זנדברג (מרצ) ואף עם שיתופי פעולה עם חנין זועבי (בל״ד) וחברות הסיעה שלה, פנינה תמנו שטה ויפעת קריב – לביא עמדה בכנסת ה 19 בחזית מאבקים מגדריים/דתיים ועם כניסת הכנסת ה 20 לפעולה, עושה רושם שהצעות חוק אשר כבר עברו קריאה ראשונה – כמו מירוץ הסמכויות לדוגמא – יוותרו על הנייר. 

עין לציון צופיהמליאת הכנסת. צילום באדיבות ויקיפדיה

מאבק מירוץ הסמכויות כדוגמא. השם הפשטני של החקיקה, נובע מויכוח ארוך שנים בזכויותיהם של בני זוג מתגרשים לפנות לבית הדין למשפחה או לבית דין רבני. בבית הדין הרבני, דנים על פי ההלכה ולכן מי שמגיע לשם ראשון (לרוב זה הגבר) זוכה ליחס עדיף. האישה לא יכולה, על פי הדין הנהוג כיום, להעביר את הדיון לבית המשפט למשפחה אשר מתנהל באורח מודרני ושוויוני וכך החקיקה הקיימת בישראל נותנת יתרון-על לגברים מתגרשים. הבית היהודי התנגדו לחקיקה שיזמה לביא בתחום הזה, שרת המשפטים לשעבר לבני תמכה ודחפה. אבל הכנסת התפרקה.

 

רבות וטובות, לפני לביא ובמקביל ללביא ניסו לטפל בנושא הזה. ועכשיו: עם הכנסת ה 20, והיותם של יהדות התורה וש״ס חלק מהותי מן הקואליציה, אין עתיד לחקיקה הזו. הליכוד, גם עם נשות הליכוד בפנים, לא ילחמו על הזכויות הללו. בליכוד מעולם לא הצטיינו בעשייה פורצת דרך בתחום המגדרי, ככל שהוא עולה בסתירה עם ערכים מסורתיים ודתיים. לחברות הכנסת גילה גמליאל ומירי רגב אכפת. הן אינן אדישות לנושא, אך לא יחתרו לקדם נושאים שנתפסים שנויים במחלוקת בציבור הדתי והחרדי.

 

ומה על הועדה למינוי דיינים? הנושא הזה מלווה את תהליך פירוק הממשלה ה 33 (לבני היתה קרובה להשלמת התהליך אחרי ראיונות ל 200 מועמדים) וגם את תהליך בניית הממשלה ה 34 עם הויכוח בין הסיעות השונות, ש״ס, יהדות התורה והבית היהודי, אם איילת שקד בתפקידה כשרת המשפטים תזכה לעמוד בראש הועדה למינוי דיינים או לא. ובכן, היא לא. התחום הועבר לידיה של ש״ס עם משרד הדתות, וכל מה שהושג בשנתיים שקדמו לכך – ירד לטמיון.

 

ארבעת חברות הכנסת של סיעת כולנו הן מעניינות בהקשר הזה. כולן, ללא יוצאת מן הכלל, דילגו לכנסת מן הרשויות המקומיות, מסגנית עירית ירושלים, רחל עזריה, דרך ראשת עירית ערד טלי פלוסקוב, ושתי חברות המועצה מקרית שמונה ותל-אביב, יפעת שאשא-ביטון ומרב בן-ארי, בהתאמה. בהיותן שליחות ציבור עוד לפני כניסתן לכנסת, הן מודעות ומכירות היטב סוגיות דת ומדינה ברמה המקומית. מאבקי תחבורה ציבורית, רבני עיר, מקוואות, פתיחת עסקים בשבת וזכויות בני זוג מאותו המין, כאשר הנושא האחרון אמנם אינו לוקאלי, אך במקרה של פלוסקוב, כמי שמייצגת קהילת עולים חדשים שסוגיית הנישואים האזרחיים ללא ספק נוגעת לה אישית, בתור מי שנמנית עם ציבור העולים מרוסיה שסובל מהבעיה בתחום הנישואים. עזריה צברה נסיון רב במאבק הדרת הנשים, בשכונות חרדיות בירושלים, ומאז אף הפכה למוכרת יותר ברמה הלאומית- האם עזריה תמשיך בעיסוק בנושא ואיך ישפיע עברה כמנכ"לית ארגון מבוי סתום, העוסק בסוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט, על יחסה על הרבנות בהקשר הזה ולחקיקה? האם ניסיון לוקאלי, כמו גם הובלת מאבקים בתחום הדת והמדינה בשנים שקדמו להיבחרן, יסייע לאותן חברות הכנסת, הנמצאות בתוך קואליציה חרדית-דתית ולאומית? עדיין מוקדם לדעת.

 

מולן ממוקם ליברמן ומפלגתו, ממושבם החדש באופוזיציה. כמי שבעבר ניסה להוביל את סוגיית הנישואים האזרחיים בקרב ציבור העולים מרוסיה וסוגיית התחבורה הציבורית בשבת- מעניין מאוד לבחון האם מיקומו החדש יוביל אותו לחזור ולהיאבק על הנושאים הללו.

 

הקשיים בפני הממשלה ה 34 הם כה גדולים. בהיותה מבוססת על רוב בקושי בכנסת (61 איש) עושה רושם שהסעיף היחיד שניתן כיום לבנות עליו, בתוך מכלול ההסכמים הקואליציוניים, הוא סעיף שמירת הסטטוס קוו. אי אפשר יהיה לזוז מן הסטטוס קוו לשום מקום ממילא. כל הצעת חוק, כל תיקון בועדה, כל מהלך אמיתי (לכאן או לכאן) מועד מראש לויכוחים ומהלומות פרלמנטריות והסיכוי שהממשלה ה 34 תבצע דבר מה – נמוך מאוד. 

 

טל שניידר היא בעלת הפלוג- הבלוג הפוליטי.

הוספת תגובה
שם:
נושא:
תגובה:
>>
כל התגובות
01
תום וולףמסכים עם רוב מה שטל שניידר כתבהגם אני סומך על ישראל ביתנו וכולנו שיתמכו בחוקים למען הפרדת הדת ממוסדות המדינה. כמו שצויין שכולנו יש ארבע ח"כיות שיש עיר.
בעניין הרבנות אני מעדיף את הרבנים הכי קיצוניים על מנת שהציבור החופשי יבין שצריך לסגור את הרבנות.
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הבטים משפטיים לחתונת להט״ב בישראל הבטים משפטיים לחתונת להט״ב בישראל עוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר