המידע המלא - דת ומדינה בישראל 2015

קבורה בישראל

עו"ד חגי קלעי

 

החלטות הנוגעות לטקסי קבורה ואשכבה הן ודאי מהמורכבות שבחייהם של אנשים על ערש דווי ושל משפחותיהם. פעמים רבות נדרשת החלטה מהירה, בשיאה של תקופת אבל. עד לשנות התשעים, בישראל כמעט ולא התעוררה מורכבות בנוגע לאפשרויות הקבורה. רוב רובו של הציבור נעזר בשירותי הקבורה המסופקים על ידי תאגידי קבורה דתיים, על פי דת הנפטר או הנפטרת. מיעוט קטן קיים קבורה אזרחית בבתי עלמין פרטיים. החל משנת 1996 עם חקיקת החוק לקבורה אזרחית חלופית חלה מהפכה מסוימת בחובות המוטלות על המדינה בכל הנוגע לקבורה, ונקבע כי המדינה חייבת לאפשר לכל אדם קבורה אזרחית. בפועל, מרבית הנקברים בקבורה אזרחית ציבורית הם מי שאינם זכאים להיקבר דתית, רבים מהם יוצאי חבר העמים.[1] חשוב, אם כן, להפריד בין הזכויות של הפרט בנוגע לקבורה כפי שהן קבועות בחוק, ובין הזכויות בפועל. לצד זאת, התעוררו אף מספר מחלוקות בשאלה האם מותר לתאגיד הקבורה הדתית לכפות נורמות דתיות על המבקשים את שירותיו, ועד לאיזו מידה. לבסוף, התעוררו בישראל גם שאלות הנוגעות לדרכים אחרות להיפרד מהמת, דוגמת שריפה, תרומת איברים ותרומת הגופה למדע.

 

האם המדינה חייבת לספק קבורה אזרחית לאזרחי ישראל?

 

על פי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית "אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי אם בחר בכך; הבחירה יכול שתהיה בצוואה או בכל דרך אחרת". על המדינה מוטלת החובה להקים בתי עלמין אזרחיים בכל רחבי המדינה ובמרחקים סבירים מריכוזי האוכלוסייה. בפועל, למרבית האוכלוסייה אין גישה לבתי עלמין אזרחיים, והמדינה מתמהמהת בהקמת בתי עלמין אזרחיים, התמהמהות שזכתה לביקורת חריפה של בית המשפט העליון ומבקר המדינה.[2]

נכון לשנת 2013, פעלו כבתי עלמין אזרחיים אזורים שלושה בתי עלמין בלבד - מנוחה נכונה בבאר שבע, מנוחה מכובדת בגבעת ברנר ובית העלמין בעמק חפר-מסילה. כפועל יוצא, עבור רבים מאזרחי מדינת ישראל אין כל אפשרות להיקבר בקבורה אזרחית ציבורית, אלא בקבורה אזרחית פרטית בלבד.

נוכח המחדל שבהתנהלותה של המדינה, שלא פעלה להקמת בתי עלמין אזרחיים, וכן שלא פעלה על מנת ליידע את משפחות הנפטרים באופן ראוי בדבר האפשרויות הפתוחות בפניהם, קבע באחרונה בית המשפט כי המדינה התרשלה במילוי חובותיה כלפי הציבור המעוניין בקבורה אזרחית, והורה למדינה לפצות תובעים שקברו את יקיריהם בקבורה אזרחית פרטית בגין עלות הקבורה (בין 15,000-18,000 ₪). במילים אחרות, במקרים שבהם המדינה אינה מספקת מידע ראוי בזמן אמת למשפחות הנפטרים על האפשרות לקבורה אזרחית, או שאין אפשרות מעשית לקבורה אזרחית כנדרש על פי חוק, זכאיות משפחות הנפטרים לפיצוי בגין עלויות קבורה אזרחית פרטית.[3]

 

קבורה בישראלהלוויתו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון. הצילום באדיבות אוסף התצלומים הלאומי

האם מותר לגבות תשלום בגין הקבורה?

אסור לגבות כל תשלום על ידי תאגיד הקבורה בגין הקבורה למעט סכומים מפוקחים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976.[1] יחד עם זאת, בפועל, תאגידי קבורה רבים מבקשים תשלומים נוספים, לא פעם ללא תיעוד ורישום. ככלל, המקרה היחיד שבו מותר לתאגיד קבורה לדרוש תשלום נוסף הוא בגין שירותים שאינם חלק מהחובות שלו. במסגרת זאת, הוא רשאי לגבות תשלום בגין ליווי הגופה רק אם הליווי נעשה מחוץ לתחומו של תאגיד הקבורה או אם ניתנו שירותים חריגים שאינם מחויבים (למשל אספקת ארון קבורה יקר במיוחד לבקשת המשפחה). הנטל להוכיח שניתנו שירותים אשר האיסור על גביית תשלום בגינם אינו חל מוטל על תאגיד הקבורה.[2]

 

תשלום על רכישת חלקת קבר בעוד האדם בחיים

סוגיה נפרדת היא מגבלות התשלום בגין רכישת חלקת קבר על ידי אדם בעודו בחיים, ורכישת חלקת קבר צמודה. ככלל, התשלום בגין חלקת קבר הנרכשת על ידי אדם בעודו בחיים, כמו גם חלקת קבר צמודה, קבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 והוא משתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי בארץ. בכל מקרה בו מוצע שירות מסוג זה אשר התעריף עבורו אינו קבוע בחוק (לדוגמא, חלקת קבר בבית עלמין סגור), על תאגיד הקבוע להראות כי המחיר שיטתי, מידתי ואחיד.[3] בהקשר זה, לא ניתן לעקוף את הוראות החוק על ידי מכירת החלקות לצד שלישי וסחר בהן על ידו.[4]

 

האם רשאי תאגיד הקבורה הדתית לחייב את משפחת הנפטר בקיום נורמות דתיות בכל הנוגע לקבורה?

למרות שהקבורה הדתית בישראל נעשית על ידי תאגיד פרטי (לרב, החברה קדישא) חלות על התאגיד חובות ציבוריות, והוא אינו רשאי לכפות נורמות דתיות, ובפרט, נורמות דתיות שאינן מקובלות על כלל הציבור הדתי, על מי שאינו מעוניין בכך. כך לדוגמא, תאגיד הקבורה אינו רשאי למנוע כיתוב על המצבה (לדוגמא, כיתוב של תאריך הלידה ותאריך הפטירה בלעז).[5] בדומה, תאגיד הקבורה אינו רשאי לחייב קיום טקס דתי בהפרדה, ואינו רשאי למנוע מנשים להספיד את המת.[6] נדמה כי ברוח הפסיקה לא תהיה רשאית חברת קבורה לחייב בנוסח תפילה זה או אחר, או לקבוע כל הסדר אשר אינו מנוגד במהותו לטקס הדתי או פוגע ברגשות הציבור.

 

יחד עם זאת, בתי המשפט בישראל מעולם לא קבעו את גבולות המותר והאסור בהקשר זה. אמנם, אין מחלוקת מחד שמותר כיתוב בלעז על מצבות, ומאידך כי אסורים טקסים ומנהגים הפוגעים ברגשות הציבור, בתי המשפט לא הכריעו בשאלה מהו לב הטקס הדתי, אותו רשאית החברה קדישא לכפות על הנעזרים בשירותיה, ומהם רכיבים שאינם בליבת הטקס ואשר ההכרעה בהם מסורה לידי משפחת הנפטר. בהקשר זה, נראה כי בתי משפט ישקלו את השאלה האם מדובר בנורמה מקומית או כללית (ויטו לאפשר למשפחה שלא לקיים נורמה מקומית אשר אינה מוחלת בכלל הארץ); האם מדובר בתוספת על הטקס הדתי או בצמצום הטקס הדתי; האם קיימת חלופה של קבורה אזרחית ציבורית לנפטר ועוד. 

 

האם רשאי תאגיד קבורה דתית לסרב לקבור אדם?

השאלה באילו נסיבות יותר לתאגיד קבורה דתית לסרב לקבור אדם מעולם לא הגיע לבתי המשפט בישראל (אין ספק שתאגיד קבורה אזרחית אינו רשאי לסרב לקבורתו של אדם על בסיס דתו, לאומו, נטייתו המינית וכדומה וסירוב כאמור יהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית על פי חוק איסור הפליה בשירותים, במוצרים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000).

על פי אתר המשרד לשירותי דת, כיום קיימות בישראל 23 חלקות בתוך בתי עלמין יהודיים שיעודם לקבורת מי ש"לא הוכחה יהדותו בהתאם להלכה".[1] אף שהשאלה "מיהו יהודי" התעוררה בהקשרים אחרים ויצרה מחלוקת משפטית וציבורית קשה, בין אם בשל הנסיבות הקשות ובין אם מכל סיבה אחרת, טרם התעורר מצב בו קיים אדם הליך משפטי בבקשה להקבר על פי דתו בניגוד לעמדת תאגיד הקבורה הדתי.

מחלוקת נוספת הינה באשר לקבורתם של מתאבדים או אחרים אשר על פי ההלכה ישנה מקום באשר לקבורתם בתוך בית העלמין עצמו. אף סוגיה זו, חרף (ואולי בגלל) רגישותה, לא הגיעה מעולם לפתחם של בתי המשפט.

יצוין כי קושי מורכב במיוחד עלול להתעורר מקום בו רכש האדם בחייו חלקת קבר ורק עם מותו התעורר ספק בדבר זכאותו להיקבר בבית העלמין, בין אם בשל אי קיומה של הוכחה ליהדותו ובין אם בשל נסיבות פטירתו או מכל טעם אחר.

 

האם ניתן לשרוף גופות בישראל?

אין מניעה בישראל משריפת גופה של נפטר. העיקרון הבסיסי על פיו יוחלט אופן הטיפול בגופת נפטר הוא עקרון רצון המת, אותו ניתן ללמוד מצוואה או בכל דרך אחרת (לרבות עדויות בדבר אמירות בעל פה של הנפטר).[7]

כאשר ישנה מחלוקת בית קרובי המשפחה של הנפטר בנוגע לאופן הטיפול בגופה, ורצון הנפטר אינו ברור, יכובד קודם רצונם של בן או בת הזוג, לאחר מכן רצונם של הילדים ולאחר מכן רצונם של הורי הנפטר.

בשונה מקבורה אזרחית, מאחר שהדין בישראל אינו עוסק במישרין בשריפת גופות, נכון להיום אין כל חובה על המדינה לממן את הליך השריפה עצמו, אף שאם הקרובים מבקשים לקבור את האפר, תחול החובה הכללית על המדינה לספק שירותי קבורה לנפטר (בין אם בבית עלמין דתי או אזרחי).[8] יצוין בהקשר זה כי הפסיקה אינה אחידה בנימוקים לכך שהשריפה אינה ממומנת על ידי המדינה, והסוגיה טרם בוררה בידי ערכאת ערעור או בית המשפט העליון.

 

תרומת איברים, תרומת הגופה למדע ואפשרויות אחרות של הנפטר וקרובי משפחתו?

על פי חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1951 רשאי אדם לתרום את גופתו למדע, וכן הוא רשאי להורות על תרומת איברים לאחר מותו, הוראה אשר תגבר על כל התנגדות של בני משפחתו. יחד עם זאת, בפועל, כרטיסי אד"י אינם נחשבים כיום כהסכמה לצורך התרומה, ולפיכך נדרשת הסכמת בני המשפחה, למעט בנסיבות חריגות. לאחר סיום השימוש בגופה חלה על המוסד האקדמי החובה להביאה לקבורה על פי רצון המנוח, למעט אם ביקש לשמר איברים מסוימים.

לצד זאת, אדם יכול לבקש לקיים טקס שונה. כך לדוגמא ניתן לבקש להשליך את הגופה לים או לזרוק אותה לטרף. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שאין איסור בחוק על פעילויות מסוג זה, יש להכריע בשאלה האם הן יותרו בהתחשב בשני שיקולים – האם הן פוגעות באופן מובנה בכבוד המת, אף אם האדם ביקש לקיימן בחייו, והאם הן פוגעות בתקנת הציבור (למשל, בשל יצירת מפגעים תברואתיים).[9] בפועל, עד כה לא קיימות במדינת ישראל דרכים חלופיות מלבד קבורה ושריפה. יחד עם זאת, הותר, בכפוף לאי יצירת נזק סביבתי או לזולת, להשליך את גופת הנפטר לים אם זהו רצונו.[10]

 

* כל האמור הוא בבחינת תיאור כללי של הדין ואינו יכול לשמש כחלופה לקבלת חוות דעת משפטית.

 

---

 

[1] נעמי מי-עמי "יישום חוק לקבורה אזרחית חלופית בישראל" מכון המחקר של הכנסת (2007) - http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01963.pdf; פלורה קוך-דבידוביץ "קבורה אזרחית חלופית עבור לא יהודים במשפחות עולים" מכון המחקר של הכנסת (2010) - http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02436.pdf; אוריאנה אלמסי "קבורה אזרחית בישראל" מכון המחקר של הכנסת (2013) - http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03297.pdf.

[2] ע"א 6024/97 שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ, פ"ד נג(2) 600 (1999); בג"ץ 1285/02 עמותת מנוחה נכונה באר שבע והסביבה נ' השר לענייני דתות (10.7.2006).

[3] תא"מ (כ"ס) 29187-05-12‏ ‏ גינזבורג נ' מדינת ישראל המשרד לשירותי דת (4.9.2014).

[4] סעיף 268 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1985 קובע כי: "כל גוף המורשה לפי סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א- 1971, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת, בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף 266".

[5] ת"ק (צפת) 40110-10-10 דוברובין נ' אביחן - שירותי סיוע בע"מ (28.7.2011).

[6] ת"ק (ת"א) 60116-07-13‏ קריחלי נ' חברה קדישא גחש"א ת"א יפו והמחוז (3.9.2014)

[7]עת"מ (חי') 44670-04-13 אביאור נ' המשרד לשירותי דת (25.12.2013); תא"מ (קריות) 3453-09-08‏ גינסברג נ' חברת קדישא חיפה (8.5.2012).

[8]  ע"א 6024/97 שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ, פ''ד נג(3) 600 (1999).

[9] ראו חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת מיום 27.2.2013 שעניינו "טקס הלוויה" - http://www.dat.gov.il/NR/rdonlyres/AA25B3DA-4CF5-4C22-A11B-EE6AC7ABFED6/0/022013sp.pdf.

[10] בש"א 4230/06 מירלה נ' רוזן (28.12.2006); ת"א (חי') 25468-12-10  א. ש נ' ל. ב. (19.12.2010).

[11] ב"ל (ת"א) 7726/05 ‏רגינה נ' המוסד לבטוח לאומי (1.1.2008); עב"ל 160/05 זנדר נ' המוסד לביטוח לאומי (20.2.2006); ב"ל 7354/05 ראודור נ' המוסד לביטוח לאומי (1.1.2007).

[12]בג"צ 6167/09 אבני נ' מדינת ישראל (18.11.2009); ע"א 1835/11 אבני נ' מדינת ישראל (17.11.2011).

[13] ה"פ (ת"א) 39654-08-10 אבני נ' מדינת ישראל(16.1.2014).

[14] ב"ל (ת"א) 7726/05 ‏רגינה נ' המוסד לבטוח לאומי (1.1.2008); עב"ל 160/05 זנדר נ' המוסד לביטוח לאומי (20.2.2006); ב"ל 7354/05 ראודור נ' המוסד לביטוח לאומי (1.1.2007).

[15]בג"צ 6167/09 אבני נ' מדינת ישראל (18.11.2009); ע"א 1835/11 אבני נ' מדינת ישראל (17.11.2011).

[16] ה"פ (ת"א) 39654-08-10 אבני נ' מדינת ישראל(16.1.2014).

השפיעו עכשיו!
ידע מייצר השפעה! תנו לייק לשותפים שלנו ולדפי קמפיינים בנושא!
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הצטרפו לבית הספר לשינוי חברתיהצטרפו לבית הספר לשינוי חברתיהרצאה משפטית - הדרכים למיסוד זוגיות בישראלהרצאה משפטית - הדרכים למיסוד זוגיות בישראלסדנה לעיצוב טקס החתונה בדרך שלכםסדנה לעיצוב טקס החתונה בדרך שלכםעוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר