תל אביב- אחוזת בית פלורליסטית

"כיום, אני שואל את עצמי מה עלי לעשות כדי לשמר את חזונם הציוני, כיורש למסורתם ארוכת השנים? האם אינני צריך להתייחס ברצינות לניסיונות החוזרים ונשנים לכפייה דתית שלא משקפת כלל את האמונה שלי ושל משפחתי שבנתה את הארץ? האם עלי להקל ראש בניסיון הדה- לגיטימציה כנגד פלורליזם דתי בארצי?"

ofer gelfand עופר גלפנד07.02.16

באפריל 2009 הוזמנה משפחתי המורחבת לחגיגות מאה שנים ל"עיר העברית הראשונה" תל אביב, ושחזור טקס הגרלת המגרשים המפורסם שבו נוסדה העיר. אותו מפגש חקוק בזכרוני אך בצורה מעומעמת למדי. אלפי אנשים ונשים שאינני מכיר, צעירים בגילי (אז 14) ומבוגרים ממני חבקו ביחד גאוות "יחידה" של עברנו המשותף. לא מסובך היה להגיע למסקנה זו, כל שהיה דרוש לכך התרכז במבט אל עבר החיוכים מאוזן לאוזן של כל המבוגרים.

אותו חלום רחוק, אוטופי, של 66 משפחות, מהווה לא רק סיפור מיוחד של זקני העיר תל אביב אלא גם הסיפור הידוע של משפחתי. סבתא של סבתא, תרצה ואישה מתתיהו וינוקר- לקחו חלק באותו פרויקט מרחיק לכת, לפני יותר מ-100 שנים.

הם גדלו באוקראינה והתחתנו כשהיו בני 19 בלבד. מתתיהו, שלמד בחדר בצעירותו, עזב בגיל 15 את הישיבה והתגייס לצבא הצאר בגיל 21. בסיום שירותו הצבאי, עלו השניים לארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בתקופת העלייה השניה, והצטרפו למייסדי האחוזה. שם הקימו את ביתם ברחוב יהודה הלוי, וכן את בית הכנסת הגדול באלנבי שהיה קרוב לליבם.

הם עשו זאת מציונות לשמה, הגשמת חלום לכדי מציאות, דרך עבודה קשה ועשייה מרובה.

כמו כן, מתתיהו ייצג במשך יותר מ-20 שנה את בעלי המלאכה כיו"ר התאחדותם ואף נבחר לקונגרס הציוני ה14 בוינה כנציג בעלי המלאכה של ת"א.

סבתי, מינה גלפנד, נכדתה של תרצה, מספרת לי בימים אלו כי: "בימי אחוזת בית הם חשבו איך ליטוע עצים, איך לחיות בפשטות דרך עבודה ושמרו על מסורת יהודית כחלק טבעי ממורשתם". חשוב לציין כי על אף היותם שומרי מסורת, לא עלה על דעתם לכפות זאת על אחרים שהיו אף הם בין מייסדי העיר.

בנוסף, היא מספרת לי כיצד המסורת היהודית שירשה- איננה שונה מהמסורת שלהם. אביה יוסף, שמוזכר בשמי האמצעי, חינכה בדומה לחינוך שקיבל מהוריו: "חונכתי בבית לערכי היהדות, ועודני מקפידה על שמירת המסורת בהדלקת נרות, למשל".

כיום, אני שואל את עצמי מה עלי לעשות כדי לשמר את חזונם הציוני, כיורש למסורתם ארוכת השנים? האם אינני צריך להתייחס ברצינות לניסיונות החוזרים ונשנים לכפייה דתית שלא משקפת כלל את האמונה שלי ושל משפחתי שבנתה את הארץ? האם עלי להקל ראש בניסיון הדה- לגיטימציה כנגד פלורליזם דתי בארצי? 

תל אביב- אחוזת בית פלורליסטיתבתמונה: מתתיהו ותרצה וינוקור מתוך אתר - http://www.ahuzatbait.org.il/portfolio-items/

התשובה שלי על כך היא: לא.
אינני מוכן להקל ראש בכפייה דתית באשר היא, ולא רק מכבוד לעבר ההיסטורי של משפחתי אלא כי מדובר בעתיד של מולדתי שתשאר גם בלכתי.

אם להיות כן, אינני מתכחש לכך שהמאבק לחופש הדת וניתוק הדת מצביונה של תל אביב הוא המצאה חדשה. אך בעקבות תהליך ההקצנה המתעצמת בחברה שלנו במהלך השנים האחרונות ובשבועות האחרונים בפרט- מעמדה של תל אביב כאחוזת בית  פלורליסטית- בסכנה ממשית.
אינני מוכן לגלות אדישות למצב ולהפקיר בשקט את העיר הלבנה. האחריות צריכה להיות בידי כל אחת ואחד מאיתנו אשר בליבו פינה קטנה השמורה לה ולארצנו שהורישו לנו משפחתינו.

לסיום, אני גאה בעבר של משפחתי ובכך שבאפשרותי, כמו לאזרחי המדינה ולמבקרים מחו"ל, היכולת לטעום מפרי עמלם של סבי וסבתי, בעיר שהיא מרכז תרבותי של ארצנו הקטנטונת.

אנו חייבים לשמור על צביונה הנוכחי, כאחוזת בית  פלורליסטית במדינת ישראל היהודית, הדמוקרטית והחופשית כאחד.

עופר גלפנד, בוגר המכינה הקדם צבאית הירושלמית וחניך שנה ב' בתנועת החלוץ.

הוספת תגובה
שם:
נושא:
תגובה:
>>
כל התגובות
הויההויהתרמו!תמכו בפעילות שלנו!
עזרו לנו להמשיך לפעול!
הצטרפו!כל חתימה מחזקת! הצטרפו לתנועת ישראל חופשיתספרו!נתקלתם בכפיה דתית?
זו הכתובת שלכם!
כתבו!הצטרפו לצוות הכותבים באתר ישראל חופשית! לוח אירועים הרצאה משפטית ק.שמונה 27.5.19הרצאה משפטית ק.שמונה 27.5.19הרצאה משפטית גבעתיים 16.619הרצאה משפטית גבעתיים 16.619עוד אירועים >

לוח אירועים InstagramFacebook
הרשמה לניוזלטר